יום הכיפורים שחל בשבת. דבר משונה, לכאורה לא מתאים. שבת ניתנה לעונג – עונג שבת, ולא לצום. חז"ל ידעו לתקן בלוח שלא יחולו חגים בתאריכים מסוימים, ואף הקפידו על הושענא רבה שלא יחול בשבת. מדוע לא סידרו שגם יום הכיפורים לא יחול בשבת?

במדרש (שמופיע בשיבולי הלקט) כתוב שר"ע בכה בשבת. שאלו אותו תלמידיו כיצד עובר על עונג שבת? אמר להם "זה עונג שלי". לעתים, העונג הוא הבכי. האם גם כאן, ביום הכיפורים כך הוא? ייתכן שכן. אך ייתכן שיש כאן משהו אחר.

יומא עד: "תענו את נפשותיכם" – יכול ישב בחמה או בצינה כדי שיצטער? ת"ל וכל מלאכה לא תעשו. מה מלאכה, שב ואל תעשה, אף עינוי שב ואל תעשה. ואם כך, אין לסגף את עצמו וכדומה.

יום הכיפורים איננו יום של צער וסיגוף. זהו יום של התעלות כמלאכים שבו שובתים מאכילה ומשתייה. כך ברמב"ם – שם הספר "שביתת העשור". וכן בהלכות (פ"א, ה"ד) מצוות עשה לשבות מאכילה ושתייה.

וכן הגמרא ביומא שם דורשת חמש דרשות, דרשה לכל עינוי. משמע שאין עינוי כללי, אלא רק במה שציוותה תורה.

העינוי ביום הכיפורים איננו עינוי של צער אלא עינוי של קדושה. זוהי השבתת הגוף, במטרה להיות כמלאכים. וכן כותב הרמב"ן (ויקרא, ט"ז ח): דמיון למלאכים: לא אוכלים, לא שותים, יחפים, ונקיים מחטא.

חולה שצריך לשתות – האם ישתה רק מים או מיץ? לדעת נפש חיה (הרב מרגליות, תרי"ח ס"ק יז, ע"פ שו"ת הלכות קטנות, ח"ב רפ"ב. וכן דעת העמודי אור) צריך לשתות דווקא מים. אולם, לדעת רוב הפוסקים יכול לשתות גם משקה טעים (גרשז"א בנשמת אברהם, תרי"ב ס"ק א; שו"ת יביע אומר ח"ב סימן ל"א; הרב אשר וייס במאמר בקובץ אורייתא), ואולי אפילו יש לכך עדיפות, גם בגלל שעכשיו יו"ט ואין איסור להנות אם כבר חייב לשתות, וכן כך מזין יותר את גופו, ואולי יעזור לו באכילה או בשתייה מאוחרת יותר.

האם מותר לקחת "קלי צום" להקלת הצום לפני יום הכיפורים? ברור שמותר, למרות שהצום יהיה לו קל יותר.

טעם הדבר: האיסור ביום הכיפורים איננו צער, אלא שביתה ממאכל וממשקה, ולא צריך שירגיש רע או קשה, אלא שלא יתעסק בדברים החומריים, ויתקדש כמלאכים.

יום הכיפורים הוא יום של התעלות מעל הטבע. גם שבת היא התעלות מעל הטבע. שבת היא התעלות בכך שלא עובדים. יום הכיפורים זהו ניתוק מוחלט מהטבע – גם לא אוכלים ולא שותים.

לכן, יום הכיפורים ושבת, הולכים ממש ביחד. קדושה על גבי קדושה. גבוה מעל גבוה. מציאות של שמי שמייא. שבת היא מעין עולם הבא. אך עדיין נמצאים בארץ. ביום הכיפורים זהו ניתוק מוחלט, נמצאים ממש בעולם הבא. יום הכיפורים איננו יכול להוות דגם לכל החיים (לא כמו שבת, שיכולה לפחות לבוא פעם בשבוע). זהו ניתוק מוחלט. אולם, דווקא ניתוק כזה פעם בשנה, נותן לנו עוצמה מיוחדת וקדושה מיוחדת, עמידה כמלאכים, ניתוק מכל הדברים החומריים שלנו, והתקרבות מוחלטת לקב"ה.

השנה נוכל להתרומם במיוחד – קדושת יום הכיפורים מתמזגת עם קדושת השבת. שני אלו נותנים לנו כוחות מיוחדים וקדושה מיוחדת, להתקרב לקב"ה, להתעלות ולהזדכך.

print