"וישמע יתרו". בהתייחס לשאלה מה שמע יתרו, אנו מוצאים שחז"ל אינם מסתפקים בהמשך הפסוק, "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", אלא מסבירים (זבחים קטז.) מה בדיוק שמע:

  • מלחמת עמלק
  • קריעת ים סוף
  • מתן תורה

הסבר הדברים:

מלחמת עמלק – הדבר קרה סמוך למקום מגוריו של יתרו וכך שמע.

קריעת ים סוף – כפי שנאמר בשירה, "שמעו עמים ירגזון" – כולם שמעו (ובתוכם יתרו) על קריעת ים סוף.

מתן תורה – כבר במעמד הסנה אמר הקב"ה למשה: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה". כלומר, היה ברור שתכלית יציאת מצרים היא מתן תורה. משה שגר בתקופה זו בביתו של יתרו שיתף אותו ככל הנראה בחזון זה, וכעת לאחר היציאה ממצרים מגיע יתרו לקבלת מתן תורה (ייתכן גם שהדבר מתאים לשיטות הסוברות שיתרו הגיע למדבר לאחר מתן תורה).

מהו שורש המחלוקת בין השיטות השונות?

כנראה שנחלקו בשאלה מהו הדבר הגדול שראה יתרו בעם ישראל: כוח פיזי (מלחמת עמלק), ניסים וסייעתא דשמיא (קריעת ים סוף) או חזון רוחני (מתן תורה).

שמיעה מופיעה בתנ"ך במקומות רבים. שמיעת הצלחת ישראל מופיעה גם היא בכמה מקומות, ובכל פעם התגובה שונה:

פחד – "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת".

מלחמה – עמלק שבא להילחם בישראל; וכן בפרשת חוקת: "וישמע הכנעני מלך ערד… כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל".

הצטרפות, שותפות – יתרו שבא ומצטרף לעם ישראל; רחב המעידה על השמועה על קריעת ים סוף ואירועים נוספים, ורוצה להצטרף לעם ישראל.

 

כשאדם שומע דברים הקורים בעולם, יכולות להיות לכך תגובות שונות. יתרו שומע, ובוחר להצטרף. יתרו שומע על חזון גדול, על מתן תורה, על סייעתא דשמיא, ורוצה להצטרף לחזון.

print