המשכן ובריאת העולם 

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      ישנן הקבלות רבות בין המשכן ובין בריאת העולם. רובן – בסוף פרשת ויקהל:

משכן

בריאה

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ.

וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד

בכל המשכן כתוב "ויעש" "ויעשו"

וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת הָרָקִיעַ…וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים…וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ

וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה

וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת.

וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם

השבת בסיום המשכן (בסוף תצווה, שמות ל"א)

השבת בסיום הבריאה

      מהי משמעות הדברים?

כנראה, שעד הקמת המשכן, לא הושלמה בריאת העולם. יצירת המשכן יש בה השלמה לעולם. דבר זה מסביר את דעת ר' יהושע (ר"ה י:) שבניסן נברא העולם (בניגוד לר' אליעזר שם שבתשרי נברא העולם). מניין הגיע ר' יהושע לניסן? ייתכן כי כוונתו לבריאת המשכן, שהיתה בא' בניסן (שמות, מ', יז). העולם הפיזי נברא אולי בתשרי, אך בריאת העולם לא הושלמה עד א' בניסן, עד בריאת המשכן – אז הוקם באמת העולם!

      העיקרון העולה מכאן: המשכן מקביל לבריאת העולם. המשכן הוא בניין הקדושה של העולם (עיין נפש החיים א' פ"ד).

      כעת ניתן להבין היטב מדוע הקמת המשכן איננה דוחה שבת, ואילו העבודה השוטפת במשכן דוחה את השבת.

      המשכן כאמור, מקביל לבריאת העולם. ביום השביעי, שבת הקב"ה ממלאכתו בהקמת העולם. וכך גם במשכן. הפסקת בניית המשכן בשבת, איננה נובעת מצד נמוך של המשכן, אלא להיפך, מן הצד הגבוה שלו. המשכן שאותו בונים בני האדם, מקביל לעולם שאותו יצר הקב"ה. הקב"ה שבת ביום השביעי בבריאת העולם, ועם ישראל שובת ביום השביעי בהקמת המשכן. בכך, אנו הופכים להיות שותפים לקב"ה בבריאת עולם, בכך אנו מתדמים לקב"ה – כשהם שהוא שבת בבריאת עולם, אך אנו שובתים בבריאת משכן.

      אולם, לא כך ביחס לעבודות השוטפות במשכן. הקב"ה אמנם שבת ביום השביעי מיצירת העולם, אולם, העולם המשיך לעבוד – השמש, הירח, הכוכבים, כל הבריאה, בני האדם (למעט עם ישראל שדומה לקב"ה ושובת גם הוא). כשם שהעולם עצמו ממשיך לעבוד ולפעול גם ביום השביעי, כך גם המשכן (אך רק בקרבנות הציבור, שהם המקיימים את עם ישראל ואת העולם). המשכן הוא השלמת העולם; המשכן הוא הנותן לעולם את כוח הקדושה והטהרה. אם העולם עובד, גם המשכן צריך לעבוד!

      השבת אם כך הופכת אותנו לשותפים בבריאת העולם, ויש בה ביטוי גם לתפקיד עם ישראל ביצירת המשכן. השבת היא ההשלמה של שני אלו. השבת היא ביטוי הקדושה שאמור לחול על העולם, קדושה שהחלה בששת ימי בראשית ("ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו"), והמשיכה בקדושת המשכן שהוסיף את הפן הפנימי והעמוק לעולם. קדושת השבת וחיבורה לבריאת העולם ולקדושת המשכן, אמורים להשפיע על העולם כולו, ולהופכם לטובים יותר, לנעלים יותר ולקדושים יותר.

      בשבת יש תמצית מקדושת העולם ותמצית מקדושת המשכן. קדושה זו אמורים אנו לקחת איתנו, כמשפיעה על כל העולם; כמרימה את מעשי החולין לעולמות גבוהים; קדושה שנובעת מהקרבה המיוחדת אל הקב"ה, ומנסה להכניס את הקדושה האלקית, בתוך עולם החול המעשי.


print