א.      מהי הכותרת של ספר ויקרא? הפרשות הראשונות עוסקות בדיני כהנים. בפרשת שמיני יש דיני מאכלות אסורות, אך ניתן לבאר שהם באים כדי לדעת מה טמא ומה טהור בנוגע בנבלתם, ביחס למקדש (כפי שעולה מן הכתובים). אח"כ תזריע מצורע, שגם הם מדברים על הנכנסים למקדש ושאינם נכנסים. אחרי מות – עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. מפרק י"ח, (אמצע אחרי מות) שבה מדברת התורה על 'איסורי ביאה', לכאורה לא קשור יותר לכהנים. וכך פרשת קדושים. פרשת אמור חוזרת לכהנים, להיטמאות למתים, לקרבנות החגים. וכך גם בסוף הספר.

ב.      האבן עזרא עמד על כך שבפרק י"ח יש שינוי. הספורנו הגדיר שהמכנה של הספר הוא 'השראת שכינה'.

ג.        נראה שהרמב"ם עמד על קושי זה. יש ספרים ברמב"ם שקל להבין על פי הכותרת את תוכנם. יש ספרים שהדבר קשה. אחד מהם הוא קדושה: קדושה מכיל: איסורי ביאה (צניעות); מאכלות אסורות. לאור זאת נראה שזוהי הכותרת של הספר: קדושה. הכהנים 'וקדשתו', המקדש, מאכלות אסורות, איסורי ביאה, פרשת קדושים.

ד.       מדוע כל הדברים הללו כלולים בקדושה? חז"ל אומרים שקדושה היא פרישות. אולם, האם אכן בתוך קדושה יש רק פרישות: הרי הפרשה מדברת על זהירות במדידת משקולות וכד', ועל מקרים שבהם האדם נמצא בתוך החברה ולא מופרש ממנה. כנראה, שהמשמעות של קדושה, היא פרישות מהאינטרסיים הפרטיים, מהתאוות הפרטיות. ראיית הקב"ה ועם ישראל כדבר שמוביל את חיינו. ממילא, אדם נזהר מכל אותם תאוות אישיות, וכן מכל הפגיעה באחרים.

ה.      ביום העצמאות לקחתי שני דגים על המכונית. בנסיעה, העליתי טריפיסט, פתחתי חלון, ואח"כ ראיתי שהדגל עף. הצטערתי. אולם אחר כך חשבתי: הרי מישהו אחר יניף אותו! האם העיקר הוא שיהיה לך דגל להניף, או שמא המטרה – שיהיו דגלים מונפים היא העיקרית. אם המטרה היא העיקרית, הרי שלמרות שרציתי להניף את הדגל, אין בכך בעיה, אם מישהו אחר יניף את הדגל. העיקר שיהיו דגלים מונפים.

ו.        ננסה להתעלות מעל הרצונות שלנו, ננסה לבחור ברצונות של הקב"ה, ברצונות של כלל ישראל. ננסה לפעול למטרות גדולות ועליונות, מתוך קדושה וטהרה.

print