מדוע בונים מזבחות בשכם?

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      בפרשת השבוע, בונה יעקב מזבח בשכם (בראשית ל"ג, יח-כ):

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם… וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵ-ל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

      יעקב איננו הראשון שבונה מזבח בשכם. כבר אברהם בנה מזבח בשכם (י"ב, ו-ז):

 וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם… וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו.

      גם יהושע הנכנס לארץ, בונה מזבח בהר עיבל הצמוד לשכם (יהושע ח', ל).

      דמיון נוסף ישנו בין יעקב ויהושע. שניהם מצווים על עם ישראל, להוציא את אלהי הנכר (עבודה זרה) שאיתם והם עושים פעולה "תחת האלה" בעיר שכם:

      יעקב קובר אותם תחת האלה בעיר שכם (בראשית פרק לה, ב-ד):

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ… וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵ-ל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי:  וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם.

      וגם יהושע מבקש את להסיר את אלהי הנכר, קובר אותם, ואחר כך מקים מצבה תחת האלה בשכם (יהושע פרק כד, כג-כו):

וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע:  וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם:  וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה':

      מדוע בונים מצבות בשכם? מדוע קוברים את העבודה זרה בעיר שכם?

      בעיר שכם התרחשו כמה דברים קשים:

      בעיר שכם היתה מכירת יוסף (בראשית ל"ז, יג), בעיר שכם היה גם פיצול המלוכה בין מלכות יהודה למלכות ישראל (מלכ"א, י"ב – שם ממליכים את ירבעם על ישראל, ואילו רחבעם נהיה המלך של יהודה).  

      את הצרות שהתרחשו בעיר שכם מתאר רש"י (בראשית ל"ז, יד – על פי מדרש תנחומא) :

"וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה" – מקום מוכן לפורעניות. שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד…

      ונראה, שלא בכדי בונים אבותינו את המזבחות בשכם, וקוברים שם את העבודה זרה. בעם ישראל ישנם כוחות רבים, עוצמות רבות. דבר זה יכול להיות נפלא כאשר פועלים לשם שמיים. כאשר פועלים מתוך קדושה. אולם, כאשר פועלים לכבוד עצמנו, כאשר פועלים ממגמות זרות, כאשר עבודה זרה משתלטת במלבושיה השונים על עם ישראל, הרי שהצדדים השונים יהפכו למחלוקת, יהפכו למחלוקת שאינה לשם שמיים, שסופה להביא לפיצול, סופה להביא למכירת יוסף וסופה להביא לפילוג הממלכה.

      תיקון מסוים, אכן נעשה גם הוא בעיר שכם. כך מתואר בספר יהושע (פרק כד, לב):

 וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם.

      עם ישראל (צאצאיהם של השבטים שמכרו את יוסף בשכם) קובר את עצמות יוסף בעיר שכם.

      סמוך לעיר שכם נמצאים גם הר גריזים והר עיבל. בהרים אלו – ניתנו הברכה והקללה (דברים כ"ז). האם נקבל את הברכה או את הקללה? דבר זה תלוי באפשרות שלנו לפעול לשם שמים. אם נדע לפעול לשם שמים, נדע שלא לחפש את הכבוד שלנו אלא לקדם את המטרות הנעלות, להרבות את כבוד ה' בעולם, לעשות חסד וטוב עם עם ישראל ועם העולם כולו, או אז נצליח לפעול באהבה ובקרבה, גם בכוחות שונים, גם בדעות שונות. ולא זו בלבד – הגיוון, הכוחות השונים – עוד יוסיפו עוצמה ואור רב. אך חלילה, אם נפעל שלא לשם שמיים – הכוחות השונים, עשויים להיות לרועץ, עשויים להביא לפילוג ולמחלוקת.

      נבנה בלבנו מזבחות, מזבחות לשם ה', מזבחות לשם שמים, ומתוך ייחוד עבודתנו בטהרה ובקדושה, נצליח בע"ה יחדיו להגיע למטרות גבוהות, לקדש שם שמים, ולרומם את עם ישראל ואת העולם כולו.

     

print