מדוע יש צורך ב'בית' בחנוכה?

בחנוכה תשל"ד, בשלהי מלחמת יום הכיפורים, נשאלו רבנים האם חיילים יכולים להדליק נרות חנוכה בשטח.

נכדו של הרב פרנק התיר לחיילים הנמצאים באוהלים להדליק נרות חנוכה, אך אסר על החיילים הנמצאים בשטח ללא אוהל להדליק נרות (ולמעשה פסק שידליקו בלא ברכה[1]). מדוע? אמנם לפעמים יש בעיה טכנית להדליק נרות במקומות כאלו, אך לעתים קרובות ניתן לפתור את הבעיה ולהדליק בתוך קופסאות שימורים וכדומה. אם כן, מדוע אין להדליק נרות?

עיקרון זה עולה מדבריהם של בעלי התוספות. בנר חנוכה יש דין מיוחד של רואה נרות חנוכה. אדם הרואה נרות חנוכה (ואיננו מדליק בעצמו) מברך "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" (שבת כג.). מדוע דווקא במצווה זו נתקנה ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם הנוטל לולב איננו מברך ברכת הרואה? מדוע מי שרואה אדם המקיים מצוות אחרות איננו מברך ברכת הרואה?

התוספות נותנים שני נימוקים מדוע תיקנו ברכת הרואה: א. יש חביבות מיוחדת בנס חנוכה, ולכן תיקנו דווקא כאן את ברכת הרואה.  ב. יש אנשים שאין להם בתים, ואינם יכולים לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה.

היסוד לדברי הרב פרנק נמצא בדברי התוספות הללו: בלא בית אי אפשר לקיים מצוות נר חנוכה. ברכת הרואה נתקנה לאנשים שאין להם בית כדי שגם להם תהיה השתתפות מסוימת בנר חנוכה, כשרואים אותו דולק בבית של מישהו אחר.

מדוע קיום המצווה בחנוכה שונה מאשר בפורים?

אנו מקיימים את מצוות חנוכה ופורים בצורות שונות. בפורים כולם מתכנסים בבית הכנסת וקוראים את המגילה ברוב עם. לעומת זאת, בחנוכה כל אחד מדליק את החנוכייה בביתו (ונוהגים להדליק נרות גם בבית הכנסת, אך אין זה עיקר החיוב אלא רק מנהג). מדוע כל אחד מדליק בביתו? מה מיוחד ב'בית' לעניין נרות חנוכה?

החנוכייה ובית המקדש

הרב חרל"פ, תלמידו של הרב קוק, ביאר מדוע יש צורך בבית [מקור ג']. לדעתו, הדלקת נרות חנוכה דומה להדלקת הנרות במקדש. אולם, בניגוד למקדש שבו הכהנים דואגים להדלקה, הרי שבחנוכה כולנו כהנים! בחנוכה לכולנו יש זכות מיוחדת להאיר את האור המיוחד, להאיר את אור ה'. ההדלקה נעשית בתוך הבית, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, אלא שהיא נעשית בכל בית ובית בפני עצמו, ומאפשרת לכולנו להיות שותפים בה.

בשעת הסכנה

בדרך כלל יש להדליק נרות בפתח הבית. כך קובעת הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב). אולם, הגמרא מוסיפה שבשעת הסכנה מדליקים את הנר על השולחן בבית.

מדוע בשעת הסכנה מדליקים נרות חנוכה בתוך הבית ולא כלפי חוץ? ההסבר פשוט: פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, ולכן במצב זה אי אפשר לקיים את מצוות נר חנוכה כהידורה. כך עולה מדברי רש"י (שם) והטור (תרע"א). והריטב"א (שם) כתב שאפילו אם אין סכנת נפשות, אך יש סכנת צער או איבה – ניתן להדליק בתוך הבית.

מרן הרב קוק זצ"ל נתן גם הסבר פנימי ומחשבתי לדבר זה. הרב מסביר שהנחת הנר מבחוץ אמורה להפיץ לכל באי העולם את האור המיוחד שאנו מאירים – אור התורה והמצוות, אור הקדושה המיוחדת והמסרים המיוחדים שאנחנו מנסים להפיץ בעולם. אולם, לעתים העולם איננו מוכן לקלוט את האור שאנחנו מנסים לשדר. במקרה זה, בשעת סכנה שבה נושבות רוחות רעות בעולם, אנחנו מחזקים את האור הפנימי שלנו ומנסים להאיר את האור בתוך הבית שלנו, בתוך אורח החיים שלנו.

השפת אמת מוסיף נקודה אחת. אנחנו רוצים להפיץ אור גדול, ולהעביר את המסרים שלנו לכולם. אולם, לפני שמשפיעים בחוץ יש לבנות את הבית מבפנים! יש לאסוף את כל הכוחות הפנימיים שלנו, לבררם ולחזקם, ורק מתוך כך ניתן לצאת החוצה בצורה רצינית ומקיפה.

 ננסה להמשיך בבירור העולם הפנימי והרוחני שלנו, להתחזק בתוכנו בשמירה מתמדת על אור התורה, בשמירת תורה ומצוות לפרטיהם, ובהקפדה על ערכי מוסר ויושר. ננסה כולנו בחנוכה להידמות לכהנים – להדליק את אור החנוכייה ולהיזכר באור המנורה במקדש. מתוך כך ננסה להתרומם, לעזור ולסייע כלפי חוץ, להיות אור רציני ומשמעותי ההולך למרחקים, מסייע לכלל, מבחין בקשייו של כל פרט, ומנסה להאיר בעזרה גשמית ורוחנית את סביבתו.

[1]     ועיין באריכות במאמרי ההלכתי בנושא זה, באורך נראה אור, עמ' 137.

print