אין תחליף להורים

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      יוסף מגיע למצרים. אשת פוטיפר מנסה לפתות אותו. מה הציל אותו מן החטא? חז"ל אומרים: דמות דיוקנו של אביו נזדמנה לו. עד כמה משפיעה דמות אב או אם והזכרונות מהם. מה רב הכוח והעוצמה שאב ואם יכולים לתת לבנם.

      עוברות 22 שנה. יוסף מתוודע אל אחיו, ושולח לאביו עגלות. כשיעקב רואה את העגלות אומרת התורה (בראשית פרק מ"ה, כז):

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:               

      חז"ל מבארים, שיעקב למד עם יוסף נושא עגלה ערופה, ודבר זה הזכיר יוסף לאביו על ידי העגלות. וכך כותב רש"י שם:

סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אמר אשר שלח פרעה.

      דבר תמוה. לפני עשרים ושתיים שנה למד יוסף עם יעקב נושא זה. כעת, לאחר עשרים ושתיים שנה, זהו המסר של יוסף לאביו?

      ייתכן שיש משמעות למסרים הפנימיים של עגלה ערופה, אך פרט לכך, יש כאן מסר נוסף גדול. איזו השפעה אדירה יש ללימוד של אב ובנו! השפעה אדירה שנותנת אותותיה עשרים ושתיים שנה אחר כך! עשרים ושתיים שנה יוסף לא בבית, הוא חי בתרבות אחרת, בארץ אחרת, אבל הדבר שמחזיק אותו יהודי הוא הקשר עם אבא, אותו לימוד שלמד עם אבא לפני עשרים ושתיים שנה.

 

      יהושע בן גמלא, היה כהן גדול בבית המקדש השני (עיין תוס' ב"ב כא., ותוס' ישנים שם). חז"ל שיבחו אותו על תקנה חשובה מאוד בעניין החינוך. יהושע בן גמלא הוא זה שתיקן והמציא את המושג בית ספר. כך מספרת הגמרא בבבא בתרא כא.

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה… עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.

      תקנת יהושע בן גמלא (בבא בתרא כא.) להקים בתי ספר, היתה תקנה נפלאה, שחז"ל אמרו עליה ש"אלמלא הוא – נשתכח תורה מישראל" (שם). אולם, דבר זה גרם גם לבעיה קשה. האחריות על הלימוד עברה מן ההורים לבית הספר. ולא היא, האחריות המרכזית לחינוך הילד מוטלת על ההורים.

      הורים צריכים לדעת שעיקר האחריות על הלימוד של ילדיהם ועל חינוכם, מוטל עליהם, ולא על בית הספר, ולא על הקהילה.

      הורים צריכים גם לדעת, שיש להם יכולת וכוח לחנך את הילדים שלהם, יותר מכל אחד אחר. בית הספר צריך להוסיף ולחזק בלימוד ובחינוך, רב הקהילה צריך להוסיף את שלו בחיזוק התורה וההלכה, בחינוך לאהבת תורה ולמידות, אבל עיקר החינוך הוא על ידי ההורים.

      הורים צריכים לחזק אמירת דברי תורה של הילדים על שלחן שבת (גם אם ישנם דברי תורה מוצלחים יותר עבור הסעודה) והורים צריכים לדאוג בכל שבוע ללימוד עם ילדיהם. צריך להשקיע זמן בלימוד עם הילדים. מורי ורבי הרב ליכטנשטיין שליט"א אמר פעם, שאדם צריך לוותר על קריירה ועל הרבה דברים בחיים, כדי שיהיה לו פנאי ללמוד עם ילדיו.

      לימוד הורים וילדים איננו רק בשביל הידע התורני, וגם לא רק בשביל חיזוק האמונה, וגם לא רק בשביל מצוות לימוד תורה. בלימוד של הורים וילדים, יש חיבור של קשר של תורה בין ההורים לילדים. דבר זה מחזק את האמונה המיוחדת העוברת דרך ההורים, ומחזק בקשר מיוחד ונפלא את החיבור שבין ההורים לילדיהם.

      אחד הדברים הנוספים החשובים ביותר לחינוך הילדים לאהבת תורה, הוא הלימוד של ההורים עצמם. לימוד באהבה ובשמחה. פרט לכך, שזו האמת שצריכה להיות בעבור ההורים עצמם, הרי שרק בדרך זו, יראו הילדים את משמעות לימוד התורה בבית, וירצו להיות חלק ממנה.

      החינוך של הילדים והלימוד איתם דורש מאמץ והשקעה, אך צריך לדעת שבסופו של דבר, לאחר השקעתנו, צריך סייעתא דשמיא גדולה, ולכן צריכים ההורים להתפלל בכל יום על ילדיהם, ועל לימוד התורה שלהם.

      ההשקעה בלימוד עם הילדים תביא בע"ה גם לחיזוק לתורה, גם לחיזוק באמונה, וגם לחיבור הנפלא בין הילד, הוריו והקב"ה.

     

 

print