גדולתו של יוסף

סוף-סוף המשפחה מתאחדת. יעקב ובניו מגיעים למצרים. היינו מצפים שכעת, לאחר עשרים ושתיים שנה שבהן יוסף לא ראה את יעקב, יגורו שניהם יחדיו. מן הסתם, יוסף יכניס את יעקב לארמון ויבנה לו שם בית נאה, כך שיחיה בתנאים נוחים ויגור בקרבת בנו ונכדיו. אולם, לא כך קורה. יוסף נשאר בארמון, ואילו יעקב גר עם שאר המשפחה בארץ גושן. יוסף אמנם מגיע מדי פעם ליעקב, אך אינו נמצא עמו בקשר רצוף ואינו יודע מעצמו שאביו חולה. שליח מיוחד מגיע אל יוסף ואומר לו: "ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה" (בראשית מ"ח, א).

האם יעקב יודע ממכירת יוסף? איננו יודעים בוודאות אם יעקב יודע ממכירת יוסף. ישנם פסוקים שרומזים לנו לגבי הנושא, אך אין בהם אמירה מוחלטת ומפורשת. למשל, לאחר מות יעקב האחים אומרים ליוסף (בראשית נ', טו-יז):

(טו) וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ:

(טז) וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר:

(יז) כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו:

אחי יוסף אומרים לו שיעקב ביקש שיסלח להם על המכירה (על הרעה שעשו לו). האם יעקב באמת אמר זאת? חז"ל אומרים (יבמות סה:) שיעקב לא ציווה דברים אלו, והאחים הם שאמרו זאת ושיקרו מפני דרכי שלום. במדרש הדברים נכתבים בלשון ציורית (מדרש תנחומא צו, ז):

ומעולם לא צוה יעקב מכל אלו הדברים כלום, אלא מעצמם אמרו דבר זה. אמר רשב"ג: כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתברין וכמה עורות אבודים וכמה תינוקין מתרצעין ללמוד דבר שלא היה בתורה!

לאחר שהאחים אומרים זאת, יוסף בוכה. מדוע הוא בוכה? ייתכן שבכיו נובע מכך שאביו חשד בו בדבר זה. אך ייתכן גם שהוא מבין שהאחים אמרו זאת מעצמם, ולכן הוא בוכה על כך שהאחים חשדו בו (כך במדרש רבה, פרשה קא).

יש פסוקים נוספים הקשורים לנושא זה ואינם ברורים. למשל, בברכת יעקב ליהודה נאמר: "גור אריה יהודה, מטרף בני עלית" (בראשית מ"ט, ט). הפרשנים נחלקו בשאלה כיצד לפסק את הפסוק וכיצד להסבירו. ייתכן שיעקב רומז על כך שיהודה הציל את יוסף מהרג: "מטרף בני [יוסף], עלית" (עיינו במדרש רבה, בראשית צ"ט). אולם, ייתכן שהפסוק אינו קשור ליוסף.

ייתכן שחוסר הבהירות בפסוקים בשאלת ידיעתו של יעקב על המכירה רומז לנו שגם יוסף והאחים אינם בטוחים בכך. גם הם אינם יודעים אם יעקב יודע או שאיננו יודע: האחים אינם בטוחים אם יעקב יודע מעצמו או שיוסף גילה לו, וגם יוסף אינו בטוח בכך.

אולם, מדוע יוסף אינו מדבר עם יעקב על המכירה? חז"ל נתנו תשובה מדהימה, שמסבירה גם מדוע יעקב אינו גר בקרבתו של יוסף (פסיקתא רבתי (איש שלום) פסקה ג – ביום השמיני):

כיון שהרגישו ביעקב שחולה באו והודיעו ליוסף, והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו ולא נכנס אצלו בכל שעה, שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו אביו חולה לא היה יודע?

אלא להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו שלא יאמר לו היאך עשו בך אחיך ומקללם. אמר יוסף: אני יודע צדקו של אבא כל דבריו גזירות הן… ואני בא לומר שיקללם? יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים. לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה.

יוסף מוותר על המפגש הקבוע עם אבא ועל החיים בקרבת אבא, בכדי שלא לפגוע באחים; בכדי שאבא לא ישאל אותו "מה קרה? כיצד הגעת למצרים", וכך ידע על מכירתו למצרים בידי אחיו.

יוסף מקריב בכך הקרבה גדולה. אולם, בגלל שיעקב אינו יודע על המכירה, יוסף מצליח לדאוג לא רק לאחיו אלא למשפחה כולה. הוא מצליח לשמור על אחדות המשפחה! בזכות אצילותו של יוסף, משפחת יעקב נשארת מאוחדת ואוהבת, ואינה מתפצלת שוב לחטיבות שונות. בזכות האיפוק של יוסף שאינו מגלה את דבר המכירה, בזכות הוויתור של יוסף על הקרבה הגדולה ליעקב, דבר המכירה נשאר בסוד ומשפחת יעקב נשארת מאוחדת. לכן, מכל המשפחה הזו יוצא עם ישראל!

גם אנו נלמד מיוסף: מותר להתווכח, מותר לדון, אבל צריך לזכור: האחדות המשפחתית, בכל משפחה ומשפחה וכמובן בעם ישראל כולו, חשובה מכל אלו. צריך לעשות מאמץ אדיר לשמור על אחדות זו, גם אם לעתים הדבר דורש מאתנו איפוק ואף ויתורים מסוימים.

print