בסיפורי יוסף חוזר השורש של"ח 27 פעמים! (ואם מוסיפים את "נפתלי אילה שלוחה" – 28 פעמים). מה משמעות הדבר? נעיין במקומות המרכזיים:

  • יעקב שולח את יוסף אל אחיו.
  • האחים רוצים לשלוח יד ביוסף, אך בזכות ראובן אינם עושים זאת.
  • פרעה שולח להביא את יוסף מן הבור.
  • יעקב אינו מוכן לשלוח את בנימין.
  • יוסף מתעקש שישלחו אליו את בנימין.
  • יוסף שולח לאביו עגלות מלאות כל טוב.
  • יעקב רואה את העגלות שיוסף שלח, ורוחו חוזרת אליו.

     לכאורה, סיפור טבעי לפנינו. אולם, אנו מוצאים שיעקב מתפלל שהקב"ה יגרום להצלחת השליחות (פרשת מקץ, מ"ג, יד):

וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת־אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת־בִּנְיָמִין.

לאחר מכן יוסף מלמד אותנו שהשליחות היא שליחותו של הקב"ה. הוא המחליט האמתי בעניין השליחות! יוסף מדגיש: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-לוהים" – האדם מרגיש שהוא שולח, אבל באמת הקב"ה מנהל הכול.

וכך מופיע בפרק מ"ה:

(ה) וְעַתָּה אַל־תֵּעָצְבוּ וְאַל־יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי־מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:

(ז) וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:

(ח) וְעַתָּה לֹא־אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל־בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם:

משורר התהילים אסף (המוזכר בתהילים פ"א ועוד) הוסיף ליוסף את שם ה': "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם". הדבר מתאים כל כך לדמותו של יוסף, שחי בעצמו בתודעת השגחה מדהימה: יוסף לימד את פרעה ש"א-לוהים יענה את שלום פרעה"; יוסף לימד את עם ישראל שבסופו של דבר התוצאות בעולם אינן נובעות רק ממעשה אנושי ומשליחות אנושית, אלא משליחות א-לוהית; יוסף היה מושגח על ידי הקב"ה בצורה מופלאה – ברכת ה' בכל מעשיו.

     יוסף יודע לפעול לבד, לפעול בטבע ולפעול במציאות. ויחד עם זאת, הוא יודע כל הזמן שהעומד מאחורי הכול הוא הקב"ה, הוא יודע שהשליחות שלו היא שליחות א-לוהית: "לא אתם שלחתם אותי הנה כי הא-לוהים!".

print