חיבור אמיתי 

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      בסיום הפרשה, שהוא גם סיומו של ספר בראשית, יוסף אומר לאחיו שארץ מצרים היא מקום זמני. הוא מברך אותם שהקב"ה יסייע בידם ויצליחו לעלות לארץ ישראל, לארץ המובטחת. יוסף גם מבקש שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל (בראשית נ"א):

(כב) וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:

(כג) וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף:

(כד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:

(כה) וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה:

      פסוקים אלו מקבלים עוצמה מיוחדת אם קוראים אותם בהקשרם האמיתי. בדרך כלל רגילים אנו לקרוא כל פרשה בפני עצמה. בקריאה זו, הפסוקים האחרונים בפרשה נתפסים כסיומה של פרשת ויחי. אולם, התבוננות עמוקה יותר מראה שפסוקים אלו הם המשך של פרשת ויגש.

      כמעט כל פרשת ויחי עוסקת ביעקב אבינו. היה ניתן לקרוא לה "פרשת יעקב", ואולי זהו שמה שהרי היא פותחת ב"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". החל מתחילת פרשת ויחי וכמעט עד סוף הפרשה, עוסקת התורה ביעקב: חייו של יעקב בארץ מצרים, בקשתו של יעקב להיקבר בארץ ישראל, ברכתו של יעקב לאפרים ומנשה, ברכת יעקב לבניו, בני יעקב אומרים ליוסף שאביהם ביקש שלא יכעס עליהם. כל הקטעים הללו עוסקים ביעקב. זו פרשייה שכמעט כולה עוסקת ביעקב. אם נשמיט את 'פרשת יעקב', נוכל לקרוא את הפסוקים שבסוף פרשת ויחי מייד לאחר סוף פרשת ויגש. ומה כתוב בסוף פרשת ויגש (בראשית מ"ז)?

      התורה מתארת את המצב הכלכלי הטוב של משפחת יעקב במצרים:

      את המגורים הנאים של משפחת יעקב "במיטב הארץ":

(יא) וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה:

      את המצב הכלכלי ומצב המזון הטוב והיציב של המשפחה בניגוד למצב הכלכלי הנמוך באותה עת של כל מצרים:

(יב) וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף:

(יג) וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ כִּי כָבֵד הָרָעָב מְאֹד וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן מִפְּנֵי הָרָעָב:

      את השלטון החזק של יוסף שהופך את כל מצרים לעבדים לפרעה ואת המצרים המכירים ביוסף כאדון מצרים והמנסים למצוא חן בעיניו:(יד) וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה:

(טו) וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף…

 (כג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה…

(כה) וַיֹּאמְרוּ הֶחֱיִתָנוּ נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה…

      ולסיום הישיבה החזקה והפיריון הגבוה של עם ישראל במצרים:

(כז) וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד:

      על רקע זה מגיע סיומה של פרשת ויחי: גם יוסף זוכה לצאצאים רבים במצרים. אמנם, הוא לא יכול לעזוב את מצרים כרצונו וצריך אישור מפרעה, אבל מצבו הכלכלי, החומרי והמשפחתי – מצויין. על רקע זה מודיע יוסף לאחיו: מקומו של כל יהודי הוא בארץ ישראל. למרות השגשוג הכלכלי, למרות הנוחות המשפחתית, זהו לא מקומם של היהודים.

      זוהי גדולתו של יוסף. יהודים הרגישו תמיד את ארץ ישראל כאשר היה קשה להם בגלות. כאשר היו צרות. ככל שהיתה אנטישמיות גדולה יותר כך החלו הרגשות למען ציון. אולם, אהבה אמיתית וחיבור אמיתי לארץ ישראל קיים כל העת, גם כאשר נמצאים במצב טוב ומוצלח בחו"ל.

      יוסף הביא את עם ישראל למצרים בכדי לשרוד את שנות הרעב. אולם, יוסף ידע להזהירם שלא יישארו במצרים למרות התנאים המוצלחים. לעתים אין ברירה ויהודים נשארים בחו"ל מסיבות מסוימות, אולם כל יהודי צריך לשאוף לארץ ישראל, כל יהודי צריך לזכור שמטרתו ומטרת משפחתו להגיע לארץ ישראל. גם במצב כלכלי מצויין – ארץ ישראל תמיד חשובה יותר, טובה יותר ומתאימה יותר לעם ישראל.

 

print