שבת ומשכן

התורה מחברת את השבת והמשכן.

התורה מזכירה את השבת בקצרה – יחד עם שאר המועדים – לאחר חטא העגל, אך מרחיבה לגביה בתחילת פרשת ויקהל, בציווי על עשיית המשכן (שמות ל"ה, א-ג – בתחילת עשיית המשכן):

(א) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם:

(ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:

(ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

שבת הוזכרה בסיום הציווי על המשכן, וחוזרת כאן שוב בתחילת העשייה.

סיבת החזרה היא חטא העגל המצוי בין שני הציוויים: לאחר חטא העגל צריך היה לחזור אל הראשונות ועל כן שוב הוזכרה השבת. ומכאן:

  1. יש קשר הדוק בין השבת ובין המשכן, עד כדי כך שהתורה צריכה לחזור על ציווי השבת כדי לצוות על המשכן. ומכאן, שחז"ל לומדים איסורי שבת ממשכן לא רק משום שהשבת נסמכה למשכן, אלא דווקא בגלל החזרה של השבת המצביעה על קשר הדוק.

  2. התורה מצווה על המשכן: "ויקהל משה… אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם". בתוך ציווי זה נמצא הציווי על השבת (שעיקרה מה אסור לעשות) ולאחריו על המשכן, ללא פתיחה נוספת. שוב אנו רואים את הקשר החזק.

מסתבר שחטא העגל איננו סתם הפסקה; השבת היא אות, והעגל פגע באות והפר את הברית, וממילא צריך שוב לחזור על האות.

ואם כך, שבת איננה מוזכרת רק בצמוד למשכן, היא מוקפת במשכן:

פרשיות ציווי המשכן: כ"ה, א – ל"א, יא

השבת: ל"א, יב-יז

חטא העגל: ל"א, יח – ל"ד, לה

השבת: ל"ה, א-ג

פרשיות עשיית המשכן: ל"ה, ד – מ', לח

 

יש מקום להאריך במשמעות החיבור בין שבת ומשכן, אך כאן נציין נקודה אחת. יש הסבורים שעיקרה של השבת הוא מנוחה. אולם, בפשטות הפסוקים, שבת מוזכרת בדרך כלל בתור "שבת לה' ", שבת של קדושה.

החיבור בין השבת והמשכן מראה בצורה ברורה שמהותה של השבת היא הקדושה. המשכן מבטא את קדושת המקום ואילו השבת מבטאת את קדושת הזמן. רצתה התורה לחבר בין קדושת המקום לקדושת הזמן. אולי אף מכוחה של שבת בראשית, כוח קדושת הזמן, זכה עם ישראל להגיע גם להביא את קדושת המקום.

לצערנו אין לנו משכן ואין לנו מקדש. זוכים אנו לקדושת מקום בארץ ישראל, בבתי כנסת, בהר הבית ועוד, אולם פרט לכך, בכל שבת זוכים אנו לקבלת שכינה, לקדושת מיוחדת.

כאשר מגיעה השבת, נזכור שמהותה איננה רק מנוחה. השבת אמורה לטעת בנו קדושה, אמורה להעלות אותנו למקום גבוה, כך שימות השבוע יהפכו להיות משמעותיים יותר וקדושים יותר בעקבות קדושת השבת שהייתה לפניהם.

נתפלל בע"ה שבמהרה נזכה גם לקדושת המקום המלאה בבניין המקדש במהרה בימינו.

print