ואתחנן – תפילות לבטלה?!

בפרשתנו, משה רבנו מתחנן ומבקש מה' להיכנס לארץ (דברים ג'):

(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:

(כד) אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהִים (כתיב: ה') אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:

(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:

חז"ל במדרש (דברים רבה, וזאת הברכה יא) כותבים שמשה רבנו התפלל 515 תפילות, ואתחנ"ן בגימטרייה. משה רבנו אף הוסיף טעם בדבריו לקב"ה, על כך שהצטער צער גדול וטרח רבות בכדי להפוך את עם ישראל למאמינים בקב"ה, וכפי שהיה שותף לצער, ראוי הוא שיהיה שותף גם לטובה!

ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים? שנאמר (דברים ג) 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר', ואתחנן בגימטריא הכי הוי. באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי שנצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים לשמך, כמה צער נצטערתי עליהם במצות עד שקבעתי להן תורה ומצות. אמרתי: כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן, ועכשיו שהגיע טובתן של ישראל אתה אומר לי לא תעבור את הירדן הזה.

אולם, הקב"ה אינו מקבל את תפילתו:

(כו) וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:

ה' אף אומר לו "רב לך" – אינני רוצה לשמוע עוד תפילות בנושא זה.

במדרש אחר (פתרון תורה, וילך) מוסיפים שלמרות זאת, כמעט ולא הייתה ברירה. תפילתו של משה הייתה כה חזקה, עד שכמעט 'אילצה' את הקב"ה לקבלה. באותו רגע אמר הקב"ה:

באותה שעה מה עשה הקדוש ברוך הוא? הכריז בכל רקיע ורקיע 'שלא תקבלו תפלתו של משה ולא תעלו אותה לפני, מפני שהחתמתי עליו גזר דין'… באותה שעה מה עשה הקדוש ברוך הוא? קרא לכל שרי רקיע ורקיע, אמר להם: 'רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שלא תבוא תפלתו של משה לפני מפני שחתמתי גזר דין'. באותה שעה ירדו כל שרי רקיע ורקיע מלפני הגבורה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שלא תבוא תפלתו של משה לפניו.

הקב"ה החליט שמשה לא ייכנס לארץ. הגזרה חזקה כל כך, שכל תפילה שבעולם לא תוכל לשנותה. אמנם, תפילתו של משה אף היא חזקה ביותר, עד שכביכול נאלץ הקב"ה לסגור את כל שערי הרקיע, כדי שלא תתקבל.

נגזרה גזרה. הקב"ה החליט. אנו מבינים שזו ההחלטה הנכונה ביותר. במקרה כזה, גם התפילה הטובה ביותר, הזכה ביותר והטהורה ביותר – איננה יכולה להשפיע. אמנם, כיוון שאין אנו יודעים אם נגזרה גזרה חמורה כל כך, אנו מתפללים ומקווים שה' ישמע את תפילתנו. אך לעתים הקב"ה אינו שומע, למרות שלא היה כל פגם בתפילה, כיוון שכבר נגזרה גזרה אחרת שבעיניים א-לוהיות היא הנכונה ביותר והטובה ביותר.

מרן הרב קוק זצ"ל הוסיף והעמיק ביסוד חשוב (מובא במועדי הראי"ה, רעיא מהימנא, עמ' רלז). תפילתו של משה לא הייתה לשווא. הייתה לה מטרה. בתפילותיו של משה רבנו נפתח מעיין עמוק ביותר של געגועים לארץ ישראל. תפילתו של משה לא התקבלה, אך היא יצרה רושם מיוחד שהשפיע על עם ישראל הנכנס לארץ; מכוח תפילה זו, מתעלות כל התפילות בהיסטוריה של עם ישראל.

 

חלפו עשר שנים מאז העקירה מגוש קטיף. בגוש קטיף התפלל עם ישראל תפילות אדירות. תפילות אישיות ותפילות כלליות. כולנו זוכרים את התפילה האדירה בכותל. תפילה שכמוֹתה – בכמוּתה ובאיכותה – ספק אם היה מזמן בית המקדש. כולנו זוכרים את תפילת הבנות המרגשת.

האם התפילות היו לבטלה? האם כל העוצמות האדירות שהתגלו היו לשווא? חלילה. ברור לנו שלמעשים טובים ולמידות טובות יש רושם ויש משמעות גם בבנייה שלנו וגם בבניין עולם; ברור לנו שלתפילות של עם ישראל ישנה משמעות, ובוודאי לתפילות עמוקות ואמִתיות כאלו.

איננו יודעים מדוע לא התקבלה בקשתנו; איננו מבינים את דרכי ההשגחה של הקדוש ברוך הוא. אבל שני דברים ברורים לנו: האחד: "ברוך אתה ה', דיין האמת". ברור לנו שהדברים מתרחשים בהשגחה ובצדק א-לוהי, ולעתים הקב"ה מחליט אחרת מאשר נראה לנו בעיניים אנושיות. השני: התפילות בוודאי השפיעו השפעה גדולה בעולם. בוודאי הוסיפו זכויות לעם ישראל, ובוודאי הוסיפו נדבך חשוב לקיומו של עם ישראל.

הקב"ה לא קיבל את תפילתנו כפשוטה. אבל היא בוודאי השפיעה השפעה גדולה, בוודאי יצרה דברים חשובים לקראת עתידו של עם ישראל.

התפילות והמעשים הטובים שנתגלו במהלך העקירה ולאחר העקירה, יצרו בקרבנו את ההבנה העמוקה שכל הסובב אותנו מתרחש בהשגחה. התפילות יצרו קרבה מיוחדת בינינו ובין הקב"ה. קרבה, שבה כשלעצמה יש מטרה; קרבה שמקרבת את גאולת עם ישראל, גם אם בעיניים פשוטות היה נראה כאילו הייתה כאן נסיגה.

עשר שנים עברו מאז. ב"ה יש דברים רבים שנעשו, דברים רבים שנבנו, דברים רבים שהתפתחו. גם בתעסוקטיף זכינו ב"ה להכניס למעגל העבודה 2,600 מתושבי גוש קטיף, ולהקים 250 עסקים. אנו מנסים לדאוג לעוד כשלוש מאות איש, ומקווים שנצליח בתוך שנה להביא את אנשי גוש קטיף לממוצע האבטלה הארצי.

צריך לזהות את השברים שנוצרו בעקבות העקירה בגוש קטיף, אך בד בבד לזהות גם את העוצמות הנפלאות שהתרחשו בעת הזו: התפילה, האמונה ועוד. העוצמות האדירות הן המנוף לבנות את השברים, ולהביא בע"ה את מדינתנו לשיא גבוה יותר; להביא את הצבא שלנו לקדושה רבה יותר, ולהביא את כל המפעל האדיר והנפלא של תהליך הגאולה שזכינו להיות בתוכו, לשלב מתקדם יותר ומרומם יותר.

print