המפגש

מדוע אנו מתפללים? רבותינו נתנו לכך טעמים רבים, ואין כאן המקום לפרטם. אולם, נציין רק טעם אחד, שעולה מדברי הרמב"ן (סוף פרשת בא) והרמב"ם (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל"ו) והמהר"ל (נתיב העבודה, פרק ג'). נראה את דברי המהר"ל:

העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה… ומה שנקרא התפלה עבודה כמו שבארנו זה למעלה, כי התפלה שמתפלל האדם אל השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו…

מהותה של התפילה, להראות את השגחת ה' עלינו, ושאנו תלויים בו וצריכים אותו. למשל, כאשר אדם מבקש רפואה מאת ה' הוא מכריז בזאת, שה' הוא רופא חולי עמו ישראל, ושממנו תצמח הישועה. התפילה איננה יוצרת יראה מה', כי מהותה איננו להראות את גדולת ה' לבדה (וכאשר מתארים את הגודל, מתבררת קטנותו של האדם, ונוצר ריחוק), אלא להיפך, יוצרת קרבה, מראה שיש קשר ביננו לבין ה', ושה' הוא הדואג לצרכינו.

טעם נוסף ניתן לראות במדרש בפרשתנו, פרשת תולדות. המדרש רבה (בראשית רבה, מ"ה; תנחומא, תולדות ט') אומר:

ולמה נתעקרו האמהות ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שה"ש ב') יונתי בחגוי הסלע.

האימהות היו אם כן עקרות, כיוון שהקב"ה רצה את תפילתן. מדרש מוכר זה, מכיל בתוכו מסר מדהים! כיצד ייתכן הדבר שבגלל שהקב"ה מתאווה לתפילתן, תהינה האמהות עקרות? מכאן, ניתן להבין, שיש משמעות עצמית לתפילה. הקב"ה יודע שיש צורך לבני האדם להתפלל, והקב"ה כמקור הטוב, רוצה שנתפלל לפניו. ומכאן: משמעות עצמית לתפילה, מפגש, חיבור[1]. מפגש דרך הבנת התלות, מפגש של מיזוג רצוננו עם רצון הבורא. מפגש שאמור לתקן אותנו ולהשפיע עלינו. מפגש שנותן לנו את העוצמה בעולם הזה.

וכך עולה מדבריו של רבנו בחיי (כד הקמח, תפילה, ד"ה ה' א-לקים):

נראה לי, כי זה יורה, כי אין העקרות עיקר הסיבה, אלא התפילה, ולא בא העקרות אלא בשביל שתבוא התפילה. אם כן, התפילה עיקר!

הרב קוק מבאר (עולת ראיה) את ההשפעה המיוחדת של התפילה על האדם:

ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה זו לשם זה. יש כאן הבדל עיקרי. אופן חייהם של שני אלה שונה לגמרי: אותה שעה של תפילה, מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו. [הרב קוק, אורות התפילה, עמ' 82].

כל יומו של המתפלל, מושפע מתפילתו. בימינו ניתן להמשיל זאת לפאלפון. ללא טעינה – הפלאפון מפסיק לעבוד. אנו זקוקים מדי יום לטעינה, לחיבור עם המלך, לחיבור עם המקור. חיבור שממנו יושפע כל היום כולו.

ואם כך, צד אחד בתפילה הוא להראות שאנו תלויים בקב"ה. שאנו מאמינים בהשגחתו, ויודעים שכל דבר בעולם בא מכוחו. אבל יש גם עניין נוסף בתפילה – התפילה מהווה מפגש, קשר, חיבוק עם ריבונו של עולם. מפגש זה הוא זכות עצומה עבורנו, מפגש שנותן בנו כוח, והופך את כל יומנו, להיות מרומם, נעלה וטהור יותר.

.


[1] עיין איש האמונה לגרי"ד סולוביצ'יק, קהילת התפילה.

print