תושבי ארץ ישראל היקרים,

     זו תקופה קשה מאוד לעם ישראל ובמיוחד לתושבי הר נוף – אנשים יקרים ונפלאים בקהילתכם נרצחו על קידוש השם, בתוך תפילתם בבית הכנסת.

בפרשת השבוע הפלישתים רבים עם יצחק. פלישתים סותמים את הבארות שחפר אברהם. פלישתים רבים עם יצחק על הבארות שחפר בעצמו. פלישתים מקנאים ביצחק ובהצלחתו ואומרים לו (כ"ו, טז): "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד".

יצחק עובר למקום אחר, וה' אומר לו "אל תירא":

וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.

האמירה "אל תירא" מראה לנו שיצחק פחד. מדוע פחד יצחק?

באופן פשוט חשש מן המריבות עם הפלישתים ומכך שהם סותמים את הבארות שלו. וכך הסביר הרד"ק (והרמב"ן ואחרים). כך פירש גם בעל אור החיים שהוסיף שלאחר ההשפלה והגירוש על ידי אבימלך, היה צריך יצחק חיזוק כי לא ידע מה לעשות, והקב"ה אמר לו "אל תירא כי אתך אנכי".

מעיון במלים "אל תירא" בתורה, נוכל לראות דבר מיוחד. ביטוי זה יופיע שבע פעמים בתורה, ותמיד בהקשר של ארץ ישראל:

     כך אצל אברהם בפתיחה לברית בין הבתרים על הבטחת הזרע והארץ, כך אצל יעקב החושש לרדת מן הארץ למצרים והקב"ה אומר לו "אל תירא", כי אמנם אורידך למצרים אך גם אעלך לארץ ישראל.

וכך נבאר גם אצל יצחק. גם הוא מנסה להתיישב בארץ, אך נתקל בקשיים רבים. הוא נוהג ביושר ובצדק, חופר בארות בעצמו. אך הדבר לא מועיל. הפלישתים רבים אתו ואף מגרשים אותו. יצחק לא עוזב את הארץ, והקב"ה מבטיחו "אל תירא כי אתך אנכי".

יישוב ארץ ישראל דורש חיזוק. ביישוב ארץ ישראל ישנם קשיים. כאשר עם ישראל חוזר לארצו "ויקנאו אותו פלישתים". אומות העולם מקנאות בנו ורוצות את ארצנו. כל עוד לא היינו בארץ, היו גם מעט גויים כאן. כאשר אנו חוזרים ומשגשגים, גם הגויים רוצים את ארצנו. לפי עדויות ערביות אנו יודעים שכאשר רצו לבנות את כיפת הזהב בהר הבית, חיפשו את המקום הקדוש ליהודים ושם בנו את כיפת הזהב. דבר זה נובע מתוך הבנה פנימית, שהיסוד האלוקי בעולם נמצא אצל עם ישראל, והם מנסים לכובשו. כך גם בפגיעה ביהודים בתוך בית הכנסת.

יישוב ארץ ישראל צריך חיזוק. המחבלים הנבזים רוצים לפגוע בנו ולהורגנו, אך הקב"ה מבטיח "אל תירא". הקב"ה מבטיח "אל תירא כי אתך אני". הקב"ה מוסיף ומבטיח "אל תירא כי אתך אני, וברכתיך והרביתי את זרעך".

אנשים רעים, פראי אדם, חיות השדה – קמים עלינו להורגנו. נכנסים לבית כנסת ויורים במתפללים; הורגים אנשים חפים מפשע המחכים לטרמפ והורגים בכל הזדמנות אחרת. אולם, אנו יודעים: פרט לכך שהקב"ה נמצא איתנו תמיד ופרט לכך שהקב"ה נמצא איתנו בעת צרה "עימו אנכי בצרה", הרי שהקב"ה נמצא איתנו במיוחד בארץ ישראל.

ארץ ישראל – קדושה ומופלאה. ככל שהקדושה גבוהה יותר, כך ישנם גם קשיים רבים יותר, כך ישנה התמודדות מורכבת יותר. חז"ל לימדונו, שבתוך מורכבות של גאולה, הדברים לעתים קשים ומסובכים אף יותר. אולם, אנו בטוחים בצדקת דרכנו ואנו בטוחים בברכת ה' "אל תירא"; בטוחים שהקב"ה איתנו "כי איתך אנכי", ובטוחים שהקב"ה אוהב אותנו "אהבת עולם אהבתנו". נסיים אף אנו בברכה: "ברוך אתה ה', אוהב עמו ישראל".

print