תמים תהיה עם ה' א-לקיך

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

בפרשת השבוע כחלק מאיסורי עבודה זרה, אומרת התורה (דברים י"ח, יג):

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ:

      מה משמעה של תמימות זו? ציווי זה הוא בודאי ציווי מרכזי ומשמעותי, שהרי גם אברהם נצטווה "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז, א). הפסוקים הבאים מדברים על קוסמים ומנחשים:

(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ: ס

(יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ:

(טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

      הרמב"ן (דברים י"ח, יג) מבאר שתמים פירושו "שלם", כמו שמצאנו בדיני הקרבנות. עליך לעבוד את ה' בשלמות; להיות מחובר אליו בצורה מלאה ולא לחפש סיוע במערכות של עבודה זרה ולא במערכת הקוסמים, הכוכבים והמזלות. לדעת ש"הכל בידי שמים".

(יג) וטעם תמים תהיה עם ה' אלהיך – שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם, ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים, כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו… שלא תהיה חסר ביראתו, כי "תמים" הוא השלם בדבר, כמו שה תמים (שמות יב ה) שאין בו מום ושום חסרון. וזו מצות עשה, וכבר הזכרתי זה בפסוק והיה תמים (בראשית יז א):

      אנו יודעים שגם אצל עם ישראל קיימת הנבואה. גם אנחנו מחפשים את העתיד. הרמב"ן כותב "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים". מהו ההבדל בין דרישת העתיד על ידי נביא, לבין דרישת העתיד על ידי קוסמים?

      הרמב"ם (יסודי התורה, פרקים ז-ט) מתאר את תכונות הנביא[1]:

חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד… ותהיה לו דעת נכונה להבין ולהשיג, והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטילים, ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו, אלא דעתו תמיד פנויה למעלה, קשורה תחת הכיסא, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות, ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ, ויודע מהן גודלו–מיד רוח הקודש שורה עליו.

      נביא איננו קוסם, איננו מגלה עתידות. נביא הוא אדם בעל תכונות אנושיות ורוחניות במעלה הראשונה: חכם גדול; תמיד מתגבר על יצרו ואף פעם יצרו לא מתגבר עליו!, לא מתעסק בדברים בטלים ותמיד דעתו כלפי מעלה וכדומה. אדם כזה "מיד רוח הקודש שורה עליו". ואם כך שני הבדלים מרכזיים: א. יסודות הנביא בשלמות אנושית.  ב. הקב"ה משרה עליו רוח הקודש. הנביא הוא צינור לדבר ה'.

      וכך ניתן לראות בפסוקי התורה בהמשך לפסוק שלנו, בו אומרת התורה: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן". נביא שיש בו גילוי של כבוד ה' בעולם. נביא שמגלם כביכול את מציאות ה': "כמוני".

      אולם, ישנו הבדל נוסף בין הנביאים ובין הקוסמים והמנחשים. הקוסמים מתעסקים רק בגילוי העתיד. מאידך, כמעט כל דברי הנביאים על העתיד, באים בעקבות העבר. כלומר, העתיד הטוב או הרע הוא תוצאה של מעשינו בהווה. אין אנו הולכים לצופה עתידות. אנו יודעים שהעתיד תלוי במעשינו. לכן, במקום להיות עסוקים בגילוי העתיד, אנו עסוקים בשינוי מעשינו, בשיפור דרכינו.

      רש"י כתב בדברים קצרים בדומה לדברי הרמב"ן, אך בצורה קיצונית יותר:

(יג) תמים תהיה עם ה' אלהיך – התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו.

      הרמב"ן כתב שאין לחפש את העתידות אלא על ידי הנביא. כמובן שרש"י מסכים לכך, אבל עבור האדם הפרטי ההנחיה צריכה להיות שאין לחקור כלל אחר העתיד. עיקר דברי הנבואות הם עבור כלל ישראל. אדם פרטי, צריך לחיות בתמימות, בצפייה לקב"ה ולא בחקירת העתיד.

      הנחיה זו חשובה גם עבור אדם שאיננו הולך למגידי עתידות, ולא למנחשי מזלות. פעמים רבות, אדם מרגיש לא בטוח בהחלטתו, ולכן הוא לא מחליט כלל. רבים פנו אלי במהלך השנים, כשהיתה להם בת שיצאו איתה (או בת שפנתה ביחס לבן), והם התלבטו האם להינשא. כששאלתי אותם כיצד הם מרגישים ביחד, פעמים רבות היתה התשובה: טוב לנו ביחד, יש לנו שיחה משותפת, אני מתרשים מן המידות שלה וכדומה. אולם, עדיין הוא או היא אינם בטוחים האם יהיה להם טוב כזוג נשוי.

      ובכן, התבלטויות תמיד קיימות, הרהורים ומחשבות תמיד ישנם, אולם, צריך לדעת: ישנם דברים שבהם אדם איננו יכול להגיע למאה אחוזים של וודאות! למשל, בנישואין. מחקרים בעולם הוכיחו, שציבור שאיננו דתי שגר עם אשתו לפני החתונה (כדי להשיג וודאות…) לא הועיל בכך כלום. להיפך, מחקרים חדשים מוכיחים שככל שגרים יותר ביחד לפני החתונה, כך ישנם אחוזי גירושין גבוהים יותר (והדבר ברור, כי בכך הופכים את החיבור המיני לחלק המרכזי של הקשר, וברגע שהוא נחלש, מתרפקים הנישואים). אדם דתי, איננו חי עם אשתו ואף אינו נוגע באשתו לפני החתונה. המגע והחיים המשותפים לפני החתונה, לא יובילו לוודאות ביחס לנישואין (אלו חיים ללא מחויבות).

      אם כך, כיצד ניתן להגיע לוודאות ביחס להחלטות של נישואין וכדומה להן? הקב"ה יצר את המציאות באופן כזה שאי אפשר להגיע לוודאות מוחלטת ביחס להחלטות כאלו ודומות להן! ומדוע? כדי שאדם יצפה ויתפלל לקב"ה. כדי שאדם יכניס את הקב"ה בתוך מסגרת חייו.

      חוסר האפשרות לחזות את העתיד איננו רק בגלל שאין ללכת לקוסמים. חוסר האפשרות לחזות את העתיד נובע מכך שאנו צריכים להכניס את הקב"ה במסגרת השיקולים שלנו, במסגרת ההחלטות שלנו. צריכים אנו לדעת שכל החלטה שלנו נותנת רק וודאות חלקית. בהחלטות כאלו, כמו החלטות של נישואין, וודאות כזו, היא עבורנו היא הוודאות המקסימלית שאנחנו יכולים להגיע אליה. ואת השאר – נשאיר לקב"ה; נשאיר לתפילה שהקב"ה יעזור לנו וילווה אותנו בכל צעד ושעל שבו אנו הולכים[2].

 


[1]     יש לציין שהרמב"ם עצמו השמיט בספר המצוות מצווה זו של "תמים תהיה עם ה' א-לקיך". הרמב"ן, בהשגות לספר המצוות, שכחת העשין ח', חלק עליו. הרמב"ן כותב שייתכן שהרמב"ם השמיט מצווה זו, כי היא לדעתו מצווה הכוללת כל התורה כולה, והרמב"ם איננו מונה מצוות הכוללות התורה כולה. הרמב"ם עצמו, בודאי החשיב פסוק זה, והוא מביאו בהקשר לעבודה זרה (הלכות עבודה זרה, פי"א הט"ז). אמנם, לפי פירוש הרמב"ם שם עולה שהתמימות איננה פשטות (לא כפירושו של האבן עזרא בבראשית י"ז, א) אלא כחיפוש שכלי אחר מצוות התורה ונגד הדעות של עובדי עבודה זרה (ואילו הרמב"ן אצלנו ביאר שתהיה שלמות בעבודת ה', שלמות בחיבור מלא לקב"ה שהוא בעצמו מביא אותנו לוודאות!).

[2]             ואפשר להוסיף: רצונך בנבואה? רצונך בחיבור לעתיד? ובכן, תהיה מחובר לקב"ה, חפש את תמימותך, את שלמותך עם ה': תמים תהיה עם ה'; את שלמותך, חפש בחיבור לה'; חפש את כוח הנבואה, בחיבור שלך לקב"ה (עיין שפת אמת, בפרשתנו).

print