משמעותה של קריאת ים סוף

      כל יום מזכירים קריעת ים סוף בתפילה, בברכת אמת ויציב. ומדוע? המדרש (שמות רבה, כ"ב, ג) אומר "לפי שכיון שקרע להם את הים – האמינו בו". קריעת ים סוף הביאה לכך שפעם ראשונה עם ישראל האמין בה' "וירא ישראל את היד הגדולה… ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (אמנם בפרשת שמות כתוב "ויאמן העם", אבל שם האמונה היא שאכן האותות נכונים ושהקב"ה עתיד לעזור להם כפי שהבטיח. זו אמונה במשמעות של תקווה טובה שאכן יהיה טוב, אך עדיין לא אמונה שלמה בה' יתברך, אליה הגיעו רק בקריעת ים סוף).

מה מיוחד כל כך בקריעת ים סוף? מדוע האמונה הגיעה רק כעת[1]?

על דרך הפשט יש לומר, שרק כעת שהמצרים מתו, עם ישראל הרגיש באמת משוחרר. כל הזמן עדיין היה חושש שמא יבואו המצרים למדבר וכו', ורק כעת כשהם מתים, יכול היה להרגיש שבאמת הכל נגמר.

וייתכן הסבר נוסף. זו הפעם הראשונה שעם ישראל היה ממש במבוי סתום. בדרך ללא מוצא. במצרים היה קשה, קשה מאוד, זעקו וצעקו. אבל לא הרגישו כל רגע סכנת מוות. על ים סוף, היה רגע קצר, שבו המצרים מצד אחד והים מצד שני, והיה ברור שהולכים למות. ההשגחה כעת הפכה לאמונה חזקה. עם ישראל נוכח בהצלה המיידית והפלאית שבה הציל אותו הקב"ה.

יתירה מזו. כל המהלך הזה לא היה כלל בציפייה של עם ישראל ואפילו לא של משה.

קריאת ים סוף לא היתה במודעות התכנון של משה. משה ואף עם ישראל, ידעו עוד  מברית בין הבתרים שעם ישראל אמור לצאת. משה ידע על המכות שבסופו של דבר תגיע מכה שבה פרעה ישחרר את העם. אבל בכל הדברים של ה', לא כתוב אף רמז לכך שתהיה קריעת ים סוף. אף לאחר היציאה ואף לאחר שפרעה רודף אחרי בני ישראל, הקב"ה איננו מגלה שהולכת להיות קריאת ים סוף, אלא "ואיכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ".

      אמנם, כמובן שקריעת ים סוף היתה מיסוד התכנון האלקי. ייתכן שהיא אף רמוזה בברית בין הבתרים. בברית בין הבתרים כתוב לפני כן שאברהם האמין בה' "והאמין בה' ויחשביה לו לצדקה". ומייד אחר כך אברהם עובר בין הבתרים. כך עם ישראל עוברים בין הבתרים של ים סוף ומיד כתוב "ויאמינו בה' ".

      אולם, אצל עם ישראל לא היתה ציפייה כזו. כעת, לאחר היציאה ממצרים, הם נמצאים בסכנת מוות, וברגע אחד יש הפתעה אלקית – קריעת ים סוף, שיש בה גם הצלת ישראל וגם הריגת המצרים.

      גם מומנט ההפתעה (וזהו אולי אחד ההבדלים הגדולים בין נס לטבע – ההפתעה) וגם מומנט ההצלה המיידי ממוות לחיים, הם שהביאו לאמונה גדולה.

*תשובה נוספת עפ"י הר"ן אפשר לראות בהגדה של פסח שכתבתי, ב"כמה מעלות טובות למקום עלינו".

הקב"ה עושה לנו הרבה ניסים בצורה טבעית כל רגע ורגע. אבל דברים שאנו מצפים להם אנו לא תמיד מעריכים. קריעת ים סוך הייתה דבר בלתי צפוי ולכן התגלתה אמונה חזקה אצל כלל ישראל. אך אנו נלמד מקריעת ים סוף להכיר גם בדברים הפשוטים והקטנים, לכאורה, שהשי"ת עושה איתנו ולהודות לבורא עולם שמלווה אותנו ונותן לנו כ"כ הרבה.

print