בס"ד

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

האם דין זה נכון גם באדר ראשון?

      התורה אומרת שחג הפסח צריך להיות באביב, ושיש לדאוג לכך שתמיד יחול בעונה זו: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' " (על פי דרשת חז"ל, ראש השנה כא.). שנת החמה מונה 365 ימים, ושנת הלבנה מונה 354 ימים. לכן, שנת החמה ארוכה ב-11 יום משנת הלבנה. לאור זאת, בכל שנה חג הפסח מקדים את עצמו ביחס לאביב. לאחר כשלוש שנים נוצר פער של כחודש, וממילא צריך להוסיף חודש בכדי שפסח יחול שוב באביב (מחזור השמש הוא מחזור של 19 שנה, ומתוכן נוהגים לעבר שבע שנים).

      השנה, בע"ה, יהיו לנו שני חודשי אדר. מה ההבדל ביניהם?

      המשנה במגילה (ו:) אומרת שכל ההבדל בין אדר ראשון לאדר שני הוא קריאת המגילה ומתנות לאביונים.

      הגמרא בתענית (כט.) אומרת:

כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה…

      רש"י מבאר:

משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.

      לפי רש"י ניתן להבין שמרבים בשמחה בגלל הנס של פורים. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים, הרי שאין גם מקום להרבות בשמחה (אלא אם כן אנו מחשיבים את אדר ראשון ושני כמעין חודש אחד ארוך). וכן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סימן פ"ח). הוא מוסיף להסביר שם: מדוע רש"י כתב "פורים ופסח", הרי פסח איננו קשור כעת לענייננו? הגמרא אומרת שקוראים את המגילה באדר שני כדי לסמוך גאולה לגאולה. כלומר, ישנו חיבור בין פורים ופסח. לפי זה, דווקא באדר הסמוך לפסח ולגאולה יש שמחה, אבל לא באדר ראשון.

      מצד שני, המשנה אומרת שכל ההבדל בין אדר ראשון ואדר שני הוא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. מכאן ניתן להסיק שביחס לשמחה אין הבדל ביניהם, ובשניהם צריך להרבות בשמחה (אלא אם כן נאמר ש"מקרא מגילה" רומז גם לעניין השמחה).

     על פי שו"ת חתם סופר (או"ח קס"ג) עולה שעקרונית היה מקום לעשות פורים באדר ראשון, ובפרט שהגזירה היתה באדר ראשון, אך עושים פורים באדר שני כדי "לסמוך גאולה לגאולה" (מסתבר שסמיכת גאולה לגאולה מראה שכל הנסים נובעים מכוח יציאת מצרים – עיינו בכך בהרחבה בדברים שכתבתי בהגדה של פסח). אם כך, בוודאי שיש עניין של שמחה באדר ראשון כי נס פורים שייך עקרונית לאדר ראשון, ורק כדי לסמוך גאולה לגאולה עושים פורים באדר שני.

     מדוע יש להרבות בשמחה בחודש אדר? כפי שראינו, רש"י מסביר שכיוון שנעשו נסים לישראל בחודש זה יש להרבות בשמחה. ייתכן שהריבוי בשמחה הוא תוצאה של הנסים שבחודש זה. אולם, ייתכן שהריבוי בשמחה הוא גם הכנה לקראת חגיגת הנסים בחודש זה. אם כך, בשנה זו שיש שני חודשי אדר, הרי שההכנה לקראת פורים ופסח משמעותית יותר, עמוקה יותר ונותנת עומק רב יותר לשמחה.

     באדר ראשון אמנם השמחה קטנה יותר מבאדר שני, אך שמחת אדר שני השנה גדולה יותר משמחת אדר בשנה רגילה, שהרי היא באה לאחר ההכנה של השמחה המצומצמת יותר של אדר ראשון. פורים ופסח באים לאחר שתי ההכנות, וממילא בע"ה הם יהיו בעוצמה מיוחדת, שמחה גדולה של קדושה וטהרה, והודאה עצומה

print