הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

המבט הפנימי של המגילה 

      מגילת אסתר כתובה בלשון שהיא כמעט "גניבה ספרותית". ומהיכן "גנב" בעל המגילה? הוא "גנב" ביטויים רבים מסיפור יוסף ואחיו. ישנן הקבלות רבות בין סיפור המגילה ובין סיפורו של יוסף.

      דוגמה להקבלות:

    בראשית                                                              אסתר

    ויפקד פקידים (בראשית מ"א)                                 ויפקד המלך פקידים (אסתר ב')

    ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות (שם)                ויקבצו את על נערה בתולה טובת…

    וייטב הדבר בעיני פרעה (שם)                                 וייטב הדבר בעיני המלך (שם)

    כי כן ימלאו ימי החנוטים (בראשית, נ')                    כי כן ימלאו ימי מרוקיהן (שם)

    ויהי כדברה את יוסף יום יום                                  ויהי כאמרם אליו יום יום

    ולא שמע אליה (בראשית, ל"ט, י')                           ולא שמע אליהם (אסתר, ג' ד)

    ואני כאשר שכלתי שכלתי (מ"ג, יד)                         וכאשר אבדתי אבדתי (ד', טז)

    פן אראה ברע אשר ימצא את אבי (מ"ד, לד)             וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי (ח')

    ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו (מ"א)                     ויסר המלך את טבעתו מעל ידו (ג')

    ויתן אותה על יד יוסף                                           ויתנה להמן (ג) / ויתנה למרדכי (ח)

    וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב                    בלבוש מלכות… ועטרת זהב (ח')

    וירכב אותו במרכבת המשנה                                  וירכיבהו ברחוב העיר (ו')

    ויקראו לפניו אברך                                               ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש (ו')

      מדוע עשה זאת בעל המגילה? מה היתה המגמה שלו?

      הסיפורים מאוד דומים: גם יוסף וגם אסתר מגיעים לגדולה, מגיעים להיות כמעט כמו המלך עצמו; עם ישראל נמצא בצרה; המושיעים הם יוסף או אסתר שהגיעו לגדולה זו. בשני המקרים עם ישראל נמצא בגלות, וגם בתוך הקשיים הגדולים מצליח להתמודד.

      אולם, ישנו גם הבדל גדול בין הסיפורים. אצל יוסף כמו אצל אסתר, הנס מתרחש בצורה טבעית. אלא שאצל יוסף מוזכרת יד ה' פעמים רבות (כפי שהרחבנו בשבוע שעבר), כך שקשה לקורא שלא להבחין בכך. אפילו פרעה שם לב ליד ה' ואומר על יוסף "הנמצא כזה – איש אשר רוח אלקים בו".

      אצל אסתר לא מוזכרת יד ה', ועל כן רצה כותב המגילה להמחיש לנו את השגחת ה' על-ידי ההקבלות הלשוניות בינה לבין פרשיות יוסף.

      קל לראות את יד ה' כאשר יש נס טבעי. הדבר המיוחד הוא לראות את יד ה' כאשר הנס הוא נסתר. בגמרא במסכת מגילה מבואר שיש לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת. בעלי קריאה נהגו לומר עוד פסוק בנשימה אחת: "יבוא המלך והמן היום". ומדוע? פסוק זה הוא ראשי תיבות של שמו של הקב"ה, שם הוי"ה.

      מה משמעות הדברים? מסביר המהר"ל (אור חדש, עמוד כב), שאסתר הזמינה את אחשוורוש, אבל באמת הזמינה את הקב"ה.

      שם ה' לא מוזכר במגילה. באוצר הגאונים (מגילה ו.) כתוב ששם ה' לא מוזכר במגילה כדי להראות שהנס הוא נסתר. אולם, מי שקורא את הסיפור בזהירות, רואה את יד ההשגחה שסובבה את הנס. כל פרט הופך להיות חשוב. כל פרט שנוריד מן המגילה, ישנה את כל הסיפור (וושתי, בגתן ותרש, מרדכי המגלה את הסוד; בלילה ההוא נדדה שנת המלך; המן שבא בדיוק באותו ערב לחצר, וכדומה).

      זוהי הגדולה המיוחדת: לעשות את הדברים בצורה טבעית, לעבוד ולפעול, ולחוש כל הזמן שהקב"ה הוא זה שפועל.

      גם כיום, ישנם אנשי "מזל"; אנשים הרואים בכל נסי ה' – מזל ומקריות. אנשים אלה, יקראו לנצחוננו במלחמת ששת הימים, להקמת מדינת ישראל ועוד דברים רבים – מזל או "כוח צה"ל".. אנו נקרא לכך סייעתא דשמיא. אמנם, החיילים פועלים ונלחמים, וזהו רצון ה', אך בתוך פעולתם – עוזרת ומסייעת יד ה'. אסתר – לקראת היציאה לאלפי שנות גלות. זו ההכנה שלנו למציאות של נס נסתר. לחוש את הקב"ה בכל מקום ובכל זמן. לעבוד, ליצור ולפעול – ולדעת למי מתפללים כשקשה לנו, ולמי אומרים תודה כשטוב לנו.

      "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר" (תהלים כ', ט).

print