ברית שלום 

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      בתחילת פרשת פנחס מבטיח הקב"ה לפנחס ברית שלום (במדבר כ"ה, י-יב):

"וידבר ה' אל-משה לאמר. פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן השיב את-חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את-קנאתי … לכן אמר הנני נתן לו את-בריתי שלום".

      מדוע מקבל פנחס ברית שלום? מהי משמעות הדברים?

      בסיומה של הפרשה הקודמת, עם ישראל נמשך אחר המדיינים, מתחילה מגיפה, זמרי שוכב עם המדיינית. בעקבות זאת, לוקח פנחס את המנהיגות לידיו והורג את זמרי ואת המדיינית.

      בתחילת פרשתנו, הקב"ה אומר שבזכות מעשה פנחס, לא כילה את בני ישראל. בעקבות זאת הוא מבטיח (כ"ה, יב):

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.

      הבטחה זו מפתיעה! מהו הקשר בינה ובין מעשהו של פנחס? מדוע דווקא ברית שלום?

      רש"י מסביר שאכן אין קשר בין המעשה שפנחס עשה, אך יש קשר בין התוצאה שמעשה פנחס יצר:

שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו.

      פנחס כביכול עשה טובה עם הקב"ה, וכשכר על קידוש השם קיבל ברית שלום עם הקב"ה. כנראה שמשמעות הדברים היא, שפנחס יצר קידוש השם בעולם, וממילא מקבל על כך שכר. וכך ביאר האלשיך: "כנגד מה שפרסם וקדש שמי ברבים".

      החזקוני והאבן עזרא מסבירים שישנו קשר ישיר בין מעשה פנחס ובין השכר. היה חשש שמא קרוביו של זמרי יתכלו לפנחס, ולפיכך אמר לו הקב"ה שאין לו לפחד, כי הוא ישמור עליו וידאג לשלומו:

את בריתי שלום אין לו לירא מקרובי זמרי וכזבי (חזקוני).

      מו"ר הרב ליכטנשטיין ביאר פעם, שפנחס היה דמות שכולה שוחרת שלום. דמות של כהן. כהן שעליו אמר מלאכי (ב', ד-ז) ש"בריתי היתה אתו החיים והשלום". למרות דמותו המיוחדת של פנחס, הרי שלעתים יש צורך גם במעשה קשה, בלחימה, בשעה של משבר. פנחס ידע לפעול כראוי ולהילחם בשעת משבר קשה. בשעה שאחרים לא ידעו כיצד לפעול.

      אולם, עדיין נותר חשש: שמא לאחר מעשה שכזה ייפגם משהו ברגישות של פנחס (ניתן לחזק את הדברים על פי הרמב"ן, שגם האדם המוסרי ביותר, נפגם מעט בהיותו במלחמה). שמא כעת כבר לא יהיה באותה מדרגה כפי שהיה? הקב"ה הבטיח: "הנני נותן לו את בריתי שלום". פנחס יחזור לאותה עמדה רוחנית שהיה בה, ומעשה ההרג לא יפגע בו.

      ניתן להוסיף על כך: דמותו של הכהן היא דמות של שלום, ולכן הוא המברך את עם ישראל בשלום "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". מן הסתם, פנחס גם שאב את השלום מאביו, אהרן הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א').

      למרות זאת, גם איש שלום צריך לעתים לצאת ולהילחם. גם איש שלום, יודע שצריך לפגוע באוייבים; שצריך לפגוע באוייבי עם ישראל וצריך לפגוע באוייבי ה'. גם איש שלום יודע, שמי שמרחם על טרוריסטים ועל מחבלים, הרי שהוא פושע וסופו לפגוע בשלום בעולם. מתוך דאגה לשלום, צריך לעתים לצאת למלחמה.

      חז"ל בקידושין סו: רמזו לדבר זה, וכתבו שכהן בעל מום פסול מעבודתו, כי כהן צריך להיות "שלם" כפי שלמדנו בפנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום" (וחז"ל קוראים זאת כמו "שלם", כי האות ו' כתובה בצורה קטועה במילה שלום).

      פנחס מבטא שלמות, "בריתי שלום", איש שלום, שיודע כבנו של אהרן להשכין שלום ולאהוב שלום, ויודע שכחלק מהנסיון להגיע לשלום צריך לפעול גם לביעור הרע מן העולם.

      יהי רצון שנזכה כולנו לברכת שלום "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

print