תשובה – מצווה קלה או קשה?

התורה בפרשת ניצבים (דברים ל', יא-יד) כותבת:

(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:

(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: ס

נחלקו ראשונים מהי הכוונה "המצווה הזאת". הרמב"ן מביא את שתי האפשרויות:

"כי המצווה הזאת וגו' לא נפלאת היא ממך – על כל התורה כולה. והנכון: כי על כל התורה יאמר "כל המצווה אשר אנכי מצווך היום" (ח', א), אבל "המצוה הזאת" – על התשובה הנזכרת, כי 'והשבות אל לבבך' (ל', א), 'ושבת עד ה' א-לקיך' – מצוה שיצווה אותנו לעשות כן".

תחילה מציע הרמב"ן שהכוונה היא לכל התורה כולה. אולם, הרמב"ן סבור שנכון יותר לומר שמדובר על מצוות התשובה. את הציווי לשמור על כל התורה אמרה התורה במקום אחר ("כל המצווה אשר אנכי מצווך היום תשמרון לעשות" – דברים ח', א).

בפסוקים ישנה אמירה מפתיעה: התשובה היא מצווה קלה: "לא בשמים", "לא מעבר לים", "קרוב אליך הדבר מאוד". האם התשובה היא דבר קל כל כך? ועוד יש להבין, שמפסוקי התורה עצמם ניתן להבין שאכן אנשים חושבים שהתשובה היא מצווה מאוד קשה "בשמים", "מעבר לים"! מדוע אם כך התשובה היא קלה וקרובה?

ניתן לענות על הדברים על פי משל נפלא שמביא הבעש"ט  (מובא בספר דגל מחנה אפריים, הפטרת כי תבוא ד"ה קומו).

במשל זה, מספר הבעל שם טוב על ארמון הנוצץ למרחקים, ואנשים רבים מנסים להגיע לארמון. אולם, ישנן חומות רבות ומכשולים רבים. לאחר שאנשים הצליחו לעבור חומה אחת, הרי שהם רואים אריות ודובים ודברים מבהילים נוספים, ואנשים נרתעים מלהמשיך וללכת. מי שהמשיך והצליח לעבור את החומה הבאה, מגלה חיות מפחידות יותר וחומה גבוהה יותר. רק בסוף מי שמגיע לארמון, רואה שכל החומות והאריות היו באחיזת עיניים, היו דמיוניות ("וירטואליות") והוא רואה שבאמת אין חומות, ובאמת אין אריות ודובים אלא גינות ופרדסים.

והנמשל: אדם מפחד להשתנות, מפחד לעשות תשובה. התשובה נראית כל כך רחוקה ממנו. אולם, לאחר שאדם מצליח לעבור את החומות ואת המכשולים, פתאום הוא רואה כיצד מצבו הנוכחי כל כך מתאים לו. פתאום הוא רואה, שהמכשולים שראה קודם אינם אלא "אחיזת עיניים". פתאום הוא רואה שהמצב הקודם שהיה נתון בו, לא היה מתאים לו כלל, ודווקא המצב הנוכחי כל כך טוב, כל כך מתאים וכל כך שייך אליו.

במבט ראשון, נראה כאילו השינוי שאנחנו מנסים לעשות הוא "בשמים", "מעבר לים". לא מתאים לנו. אין לנו אפשרות לא לדבר לשון הרע, להקפיד בכוונה בתפילות, להתחזק בכשרות ובצניעות, לא לכעוס וכדומה. אולם, התורה מבטיחה. מצוות התורה מתאימות לאדם. התורה מכילה את הדברים המתאימים ביותר לנפשו של האדם. יהיו מאמצים. תהיה עבודה קשה בכדי לשנות ולתקן. אולם, לאחר שאדם יצליח לעשות את השינוי, לאחר שיצליח שלא לדבר לשון הרע, להתחזק בתורה ובמצוות, פתאום יגלה שדברים שהיה ברור לו שאינם שייכים אליו, באמת כל כך שייכים אליו, הוא יגלה שהארמון שהיה נראה לו כל כך רחוק, באמת כל כך קרוב ושייך.

ננסה כולנו להיכנס לארמון, להתחבר למצוות ה', ולהביא את נפשנו להיות מתוקנת יותר ושמחה יותר.

שנה טובה, שנה שמחה, וכתיבה וחתימה טובה.

print