מצורע – מדוע לא לומר לשון הרע?

מה החשיבות של איסור לשון הרע?

במדרש רבה (מצורע, ב) מסופר על רוכל שעבר ברחוב ואמר "מי רוצה סם חיים" והתקבצו סביבו הרבה אנשים. הוציא להם ספר תהילים וקרא את הפסוק 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים… נצור לשונך מרע".

מדוע על ידי שמירה מלשון הרע זוכים בסם חיים?

נראה שאין זו רק הבטחת שכר על שמירת לשון הרע, אלא תוצאה ישירה. אדם שמתרגל  לדבר רע איננו פנוי לראות טוב. מאידך, אדם שמתרגל לדבר טוב, מתרגל לראות טוב באחרים, וממילא מסתכל על כל הסביבה וגם על עצמו מתוך נקודת ראות טובה וחיובית. אדם כזה, חייו נעימים יותר, איכותיים יותר, וממילא בדרך כלל, גם ארוכים יותר.

 

מהם היסודות העיקריים של איסור לשון הרע?

א.      הרמב"ם מבאר שלשון הרע אסור גם כאשר הדברים הם אמת. בחוק האזרחי ישנו חוק 'לשון הרע', אולם הוא שונה מדין לשון הרע שבתורה. אדם עשוי לעבור על חוק לשון הרע, רק אם אמר דברים שאינם אמת, אבל איסור לשון הרע שבתורה, כולל גם דברים שהם אמת. וכפי שביארנו קודם: עצם העובדה שמדברים דברים בגנותו של אדם – יש בה פגם עצום ומרגילה את האדם לראות רע בסביבתו, במקום לראות טוב.

ב.      לשון הרע אסור גם על קבוצה שלמה.

ג.        אסור לספר לשון הרע גם לקרובים, ואסור לספר לשון הרע גם על קרובים.

 

האם יש מקרים שבהם מותר לדבר לשון הרע?

מן הגמרא בשבועות לט: מתבאר שאדם שעושה עסק עם פלוני, צריך לבדוק שפלוני הוא אדם נאמן. הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, כתב ספר על הלכות לשון הרע בשם 'חפץ חיים'. הוא מסיק מגמ' זו, שמותר לדבר לשון הרע למניעת נזק. לכן, מותר לאדם לברר פרטים כשרוצה להיכנס בשותפות עם מישהו, וכן מותר לברר פרטים עבור שידוך.

אמנם, ישנם פרטים רבים שצריך לשים לב אליהם, לפני שמדברים לשון הרע למניעת נזק. בין הפרטים: יש לומר רק את הפרטים הנחוצים לצורך העניין, ולא להוסיף פרטים בגנותו של האדם, שאין להם השפעה על העניין הנדון. צריך לדעת בוודאות שאכן הדברים שאנו אומרים מדוייקים; צריך להיזהר שפרט לביטול העיסקה הנוכחית, לא ייגרם לאדם נזק ממשי, כגון שיפשוט את הרגל. על נזק כזה, יכול רק בית משפט להחליט, על פי עדים.

 

לא פשוט לשמור על הלכות לשון הרע. אולם, מי שמתרגל לכך, מי שמתרגל לראות טוב באנשים ולדבר טוב על אנשים, זוכה לחיים טובים יותר, נעימים יותר ושמחים יותר.

 

 

print