מה נשתנה הלילה הזה

קטע 1: 

מדוע לשאול שאלות?

      הגמרא במסכת פסחים (קטו:) מספרת שאביי, כשהיה ילד קטן, היה יושב אצל דודו רבה בליל הסדר. בחדר האוכל היו מצויים שולחנות אוכל קטנים ובטרם התחילה הסעודה, ראה אביי שמוציאים את השולחנות. הוא תמה: "עדיין לא אכלנו, מדוע מוציאים את השולחנות?". אמר לו רבה, דודו: "פטרת אותנו מלומר מה נשתנה", ודילג על "מה נשתנה".
      שאלה זו של אביי איננה קשורה ליציאת מצרים, ולמרות זאת קבע רבה "פטרתנו מלומר 'מה נשתנה'" (עיינו במבוא להגדה "מבנה ההגדה", בדיון ארוך בעניין זה, ובהערות שם). מכאן נלמד שיש חשיבות מיוחדת לשאלות, אפילו לשאלות שאינן קשורות לליל הסדר. שאלות גורמות לילדים להיות ערניים, ועל ידי כך יבואו להקשיב גם לנושאים הקשורים ליציאת מצרים. כאשר הילד מתחיל לשאול, הרי שהוא ימשיך לשאול גם בעניינים החשובים לנו.
      כפי שראינו, ייתכן שזהו העניין המרכזי בסיפור יציאת מצרים: לשאול ולענות. מכאן שהילדים הם מרכז הערב: "והגדת לבנך" (שמות י"ג, ח). אנחנו מגרים אותם לשאול, הם שואלים ואנחנו עונים. המטרה המרכזית של תהליך זה הוא להפוך את הילדים לשותפים.
      אולם, ייתכן שישנה סיבה נוספת. נאמר בגמרא במסכת פסחים (קטז.), וכן נפסק בשלחן ערוך (תע"ג, ז), שמי שאין לו ילדים, אנשים אחרים שואלים אותו, ואף תלמידי חכמים שואלים זה את זה, ואפילו היושב לבדו – צריך לשאול את עצמו (ועיין רמב"ם פ"ח ה"ב, שאף עורך הסדר חוזר על השאלות). ייתכן כי כל אחד צריך להתעורר ולהסתקרן לקראת סיפור יציאת מצרים, אולם ייתכן שיש כאן מסר נוסף.
      לשאול שאלות פירושו לא לקבל את המציאות כפי שהיא. היכולת להקשות, לברר, להעמיק, מביאה גם את היכולת להשתנות! אדם השואל בכנות אמיתית, אדם השואל כדי לקבל תשובה אמיתית, מכין את לבו לשינוי! הוא מוכן לקבל תשובות חדשות, הוא מוכן להגיע להישגים רוחניים חדשים; הוא שואל מתוך מגמה לקלוט, מתוך מגמה להתעלות ולהשתנות. 
קטע 2:
למה דוקא "מה נשתנה"?
     המשנה (פסחים י', ד) לימדה אותנו שצריך לשאול: "וכאן הבן שואל אביו". אולם, המשנה לא הסתפקה בכך, אלא גם נתנה לנו את נוסח השאלות של "מה נשתנה". למרות שגם שאלות אחרות עשויות לענות על הצורך בסיפור בדרך של שאילת שאלות, הרי שיש חשיבות מיוחדת לניסוח השאלות על ידי המשנה, ויש להעמיק במשמעות נוסח השאלות. בניסוח השאלות, ישנו דבר תמוה: לכאורה היה צריך לשאול "מדוע בליל הסדר אוכלים מצות? מדוע בליל הסדר אוכלים מרור?". אולם, המשנה לימדה אותנו, שלא כך שואלים. יש לשאול בסגנון של "מה נשתנה" – "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות". מדוע?
     ייתכן שזהו השורש של ליל הסדר. מהו ההבדל שבין עבד ובן חורין אחד ההבדלים המרכזיים ביניהם הוא, שבן חורין מסוגל להשתנות, מסוגל להאמין בשינוי, ואף לשנות את המציאות. עבד, לעומת זאת, שקוע בתוך עבדותו ואיננו מסוגל להשתנות, ולעתים אף מפחד מן השינוי (עם ישראל במדבר העדיף את השיעבוד במצרים, למרות שהיה בודאי קשה, על פני השינוי, על פני הבלתי מוכר).
     ביציאת מצרים, חולל הקב"ה שינוי בעולם: עם של עבדים יצא לחירות. בליל הסדר אנו מקבלים את הכוח לשנות, את הכוח להשתנות.
     כל יהודי צריך לשאול את עצמו בליל הסדר: במה שונה הלילה הזה מכל הלילות? מה מיוחד ביציאת עם ישראל לחירות, וכיצד שינה דבר זה את עם ישראל ואת העולם כולו? מה מיוחד בנפש הפנימית שלי היוצאת לחירות? כיצד אצליח לצאת שונה מליל הסדר: גבוה יותר, רוחני יותר – עם נפש בת חורין שאיננה משועבדת לתאוות החיצוניות? כיצד אוכל לשנות את גופי כדי שיהיה מנותב לרצון ה'? כיצד אוכל לשנות את סביבתי ואף את העולם כולו, ולהופכו למציאות נקייה וטהורה יותר?
     אנו שואלים "מה נשתנה הלילה הזה", מתבוננים בכוחות הניתנים בלילה הזה – הכוח לשנות והכוח להשתנות, ומנסים לברר לעצמנו: במה אנו נשתנה בלילה זה? מהו השינוי שיוביל את נפשנו לחירות?

print