בס"ד

וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?!

      בפרשתנו לומדים אנו על מצוות ביעור מעשרות ועל מצוות וידוי מעשרות.

      בדברים י"ד(כח-כט) מופיעה מצוות ביעור מעשרות, המלמדת אותנו שיש לסיים את כל חובות המעשרות שנותרו משלוש השנים האחרונות (מעין 'סוף שנת המס').

      מצווה נוספת היא מצוות וידוי מעשרות.וידוי מעשרות הוא אמירת פסוקים המופיעים בתחילת פרשתנו, פרשת 'כי תבוא', המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות.

גם בתוך מצוות וידוי מעשרות מוזכרת מצוות ביעור מעשרות(דברים כ"ו, יב-טו):

(יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ:

(יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי:

(יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי:

(טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ס

      חז"ל קראו למצווה זו 'וידוי מעשרות'. לכאורה, לשון 'וידוי' אינה מתאימה כאן, שהרי אין מדובר על אדם שעשה דברים שלא כשורה!

מהי משמעות הווידוי?

      משמעותו הפשוטה של הווידוי היא שעל האדם להכיר בחטאיו, הכרה המהווה את ראשית התיקון. לפי חלק מן הדעות, על האדם אף להגדיר מהם חטאיו (מחלוקת ביומא פו: אם צריך לפרט את החטא). הווידוי הנאמר בפה (לפי רוב הדעות, עיקר הווידוי בפה) עוזר לאדם להגדיר את מחשבות לבו. הווידוי עוזר להוציא את הדברים מהלב כדי שיהיה קל יותר לתקנם.

      הווידוי רצוי כל השנה, אולם רצוי במיוחד ביום הכיפורים, יום התשובה. ייתכן שמלבד הצורך המיוחד להתוודות ביום הכיפורים, יש גם יכולת מיוחדת ביום זה להתוודות בכנות. ביום הכיפורים האדם מתעלה ונותן לנפשו חירות. הנפש שואפת מטבעה לאמת וליושר, ולכן ביום זה אפשר להתוודות באופן אמיתי יותר מבשאר השנה.

      אולם, כאמור, קשה להבין את המושג 'וידוי מעשרות', שהרי אין מדובר באדם שעשה דברים שלא כשורה.

      בעל המנחת חינוך (תרז, ד"ה ועלה בדעתי לומר) מחדש, שייתכן שאת הווידוי אומר רק מי שהשהה מעשרותיו ולא נתנם בזמנם, וכעת מתקן את המעוות. פרשנות זו מחודשת מאוד. בפשט התורה משמע שמדובר באדם שעשה הכול כראוי: "כי תכלה לעשר… עשיתי ככל אשר צויתני". יתֵרה מכך: חז"ל במסכת סוטה (לב:) מכנים את וידוי המעשרות "שבחו של אדם".

      בעל החינוך (תרז) מבאר שכיוון שהדיבור הוא דבר משמעותי, ה' רצה "שנעיד על עצמנו בפינו בַּבַּיִת הקדוש שלא שקרנו בהם ולא עכבנו דבר מהם, וכל כך כדי שניזהר מאוד בעניין". כלומר, ההצהרה העתידית על כך שימסור את המעשרות, גורמת לאדם לקיים את המצווה בכובד ראש.

      הרב קוק (עין אי"ה, ברכות ח"ב, עמ' 405) מסביר באופן נפלא:

נתנה לנו התורה דרך להערה, שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים בביטוי שפתיים על המעשה הטוב אשר עשה…

      דהיינו, כשם שאדם מתוודה על חטאיו – כך צריך לעתים להתוודות לפני ה' על מעשיו הטובים, לשמוח בעצמו ובדברים הטובים שעשה.

      לדברי הרב קוק, לווידוי מטרה כפולה: מצד אחד, צריך האדם להתוודות לפני ה' על כל חטאיו. מצד אחר, זוכה האדם לעתים להתוודות לפני ה' גם על הדברים הטובים שעשה. כיצד משתלבות שתי פעולות הופכיות אלו באותה המילה?

      לעתים יצר הרע מסית את האדם לחשוב שהוא רע מיסודו, ושאין לו סיכוי לתקן את חטאיו. חסידים אומרים שלעתים המטרה של יצר הרע איננה ההסתה לחטא עצמו, אלא תחושות חוסר היכולת, הייאוש והירידה הרוחנית שנגרמות מהחטא.

      באמירת הווידוי אנו מתנגדים למחשבה זו מכל וכל. אנו מתוודים על חטאינו, אך בעצם הווידוי אנו יודעים שהכוחות שגרמו לחטא אינם רעים בבסיסם, ואותם כוחות יכולים להוביל אותנו לתשובה. החטא אינו מייאש אותנו אלא להפך: הוא מוביל אותנו לידיעה שיש בנו כוחות להתגבר על החטא. חטאינו ומעשינו הטובים נכללים באותה המילה: וידוי.

      לווידוי יש גם משמעות שלישית. הרב קוק (עין אי"ה, ברכות ח"ב, עמ' 253) אומר שהודאה היא מלשון וידוי. וניתן לומר גם הפוך: וידוי הוא מלשון הודאה. האדם מודה על חטאיו, ואומר תודה – הודאה – לקב"ה שנתן לו את היכולת להכיר בחטאיו ולהתוודות עליהם; תודה לקב"ה שנתן לו כוחות לתקן; תודה על המעשים הטובים שעוד יעשה, ושעליהם הוא עתיד להודות ולהתוודות לפני הקב"ה.

נחפש את חטאינו ואת עוונותינו, נבכה עליהם בלב שבור, נבין כי הקב"ה רוצה בתשובה ונותן לנו כוחות לתשובה. בתוך ההתבוננות בחטאים נתבונן גם בדברים הטובים שעשינו, נקבל כוחות, נכיר ביכולות שלנו, ומתוכן נשאב כוחות להמשיך ולפעול, לתקן את העבר ולהעצים את עצמנו לקראת העתיד. בווידוי נראה גם את הפתח לתיקון, ועצם הווידוי יהיה גם תחילת התיקון.

      ישמיענו סָלַחְתִּי יושב בסתר עליון, בימין ישע להִוָּשַע עם עני ואביון,

      בְּשַוְעֵנוּ אליך נוראות בצדק תעננו, ה' הֱיֵה עוזר לנו.

print