וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?!

בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות:

כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

השם: 'וידוי מעשרות' ניתן לפסוקים אלו ע"י חז"ל. לכאורה, לשון 'וידוי' איננה מתאימה כאן, שהרי בדרך כלל אנו משתמשים במונח זה לתיאור פירוט מעשים רעים, וכאן הפרשיה עוסקת באדם שנהג כשורה!

מהי משמעות המילה 'וידוי'?
בדרך כלל אנו משתמשים במילה זו כדי לתאר תהליך שבו אדם מכיר בחטאיו ומבטא זאת בדיבור. אמירה זו מהווה את ראשית התיקון בתהליך התשובה. לפי חלק מן הדעות, על האדם אף להגדיר מהם חטאיו (עיין ביומא פו:, שם מובאת מחלוקת אם החוטא צריך לפרט את החטא). הווידוי, הנאמר בפה, עוזר לאדם להגדיר את מחשבות לבו, ובכך תיקון מעשיו לאחר מכן יהיה קל יותר.
הווידוי, במובן זה, רצוי כל השנה, אולם רצוי במיוחד ביום הכיפורים, יום התשובה. ייתכן שמלבד הצורך המיוחד להתוודות ביום הכיפורים, יש גם יכולת מיוחדת להתוודות ביום זה בכנות. ביום הכיפורים האדם מתעלה ונותן חירות לנפשו. הנפש שואפת מטבעה לאמת וליושר, ולכן ביום זה הווידוי כנה יותר מבכל השנה.

אולם, כאמור, קשה להבין את המושג "וידוי מעשרות", שהרי אין מדובר באדם שעשה דברים שלא כשורה. בקרב גדולי הדורות אנו מוצאים כמה הסברים לעניין זה. בדברים הבאים נעיין בביאורו הנפלא של הרב קוק (עין אי"ה, ברכות ב, עמ' 405):

נתנה לנו התורה דרך להערה שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים בביטוי שפתיים על המעשה הטוב אשר עשה…

דהיינו, כשם שאדם מתוודה על חטאיו, כך צריך לעתים להתוודות לפני ה' על מעשיו הטובים, לשמוח בעצמו ובפעולותיו החיוביות.
לדברי הרב קוק, הווידוי משמש מטרה כפולה: מצד אחד, צריך האדם להתוודות לפני ה' על כל חטאיו. מצד אחר, זוכה האדם לעתים להתוודות לפני ה' גם על הדברים הטובים שעשה. כיצד משתלבות שתי פעולות הפוכות אלו באותה המילה?
לעתים היצר הרע מסית את האדם לחשוב שיסודו רע, ועל כן אין כל סיכוי שיצליח לתקן את חטאיו. חסידים אומרים שלעתים המטרה של יצר הרע איננה החטא עצמו, אלא תחושות הייאוש וחוסר האונים הבאות בעקבותיו.

הווידוי מצביע על התנגדותנו החריפה למחשבה זו. בכך שאנו מתוודים אנו מכירים בכך שהיינו יכולים לנהוג אחרת. מכאן, שהכוחות שגרמו לחטא אינם רעים בבסיסם, וביכולתם להוביל אותנו לתשובה. ההכרה בחטא אינה מוביל אותנו לייאוש, אלא להפך, היא מצביעה על כך שיש בנו כוחות להתגבר על החטא. כיוון שכך, ההכרה בחטאינו ובמעשינו הטובים נכללים באותה המילה: וידוי.

נחפש, בימים אלו, ימי חודש אלול, את חטאינו ואת עוונותינו. נבכה עליהם בלב שבור ונפנים כי הקב"ה רוצה בתשובה ונותן לנו כוחות לחזור בתשובה. בעת ההתבוננות בחטאינו, נתבונן גם במעשינו הטובים. נכיר ביכולותינו הרבות והגדולות, ומתוכן נשאב כוחות לתקן את העבר ולהעצים את עצמנו לקראת העתיד.

"ישמיענו סָלַחְתִּי יושב בסתר עליון, בימין ישע להִוָשַע עם עני ואביון,
בשַוְעֵנוּ אליך נוראות בצדק תעננו, ה' הֱיֵה עוזר לנו."

print