להתפלל עם העבריינים

את תפילת יום הכיפורים אנו פותחים במשפט: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". במי מדובר? מי הם העבריינים?

האגדה מספרת ששורות אלו נכתבו אודות האנוסים בספרד, שבאו לבית הכנסת פעם אחת בשנה בלבד – ביום הכיפורים. ממילא, היה צורך להתיר להם את השבועות שנשבעו לנוצרים. אולם, זמן חיבורה של תפילת כל נדרי קדם לתקופת האנוסים בספרד; היא נתחברה ככל הנראה בידי המהר"ם מרוטנבורג, כמאתיים שנה קודם לכן (עיין נתיב בינה ה'). מסתבר שהמהר"ם התכוון למקרים דומים: עבריינים מסוגים שונים שהיו מגיעים לבית הכנסת.

מהי משמעותה של הצהרה זו כיום? גם בימינו ממשיכים לומר את הנוסח הקדום, וכנראה שיש לו משמעות גם עבורנו.

זכורני מתקופת היותי נער בעיר תל אביב, שלא היה כל קושי בהבנת העניין. בכל שנה ביום הכיפורים היו מגיעים לבית הכנסת מאות יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, מחללי שבת ואוכלי שקצים, שהגיעו בכל שנה ושנה להשתתף בתפילות יום הכיפורים הזכורות להם מבית אבא.

אף על פי כן, דומה שלהצהרת ההיתר להתפלל עם העבריינים יש משמעות גם בקהילה של יהודים שומרי מצוות.

ייתכן שמשפט זה נאמר בכל אתר בכוונה מסיבה שונה: לא רק מפני שבכל ימי הכיפורים במהלך הדורות באו ובאים להתפלל בבתי הכנסת יהודים רבים הרחוקים מתורה ומצוות, במקומות שונים בעולם. אולי אנו אומרים אותו גם עבור עצמנו: לדאבוננו, גם אנחנו עבריינים…

אם כך, מיהו המתיר לנו להתפלל? כיצד אנו יכולים לומר "אנו מתירים" כאשר אנו מעידים על עצמנו שגם אנחנו עבריינים?

הר"ן בדרשותיו מציע כי כביכול חל עלינו כציבור הכלל ההלכתי של ביטול בשישים. מקובלנו שלא רק כמות אחת של איסור שנפלה לשישים כמויות של היתר בטלה, אלא גם שאיסורים מבטלים זה את זה. כך, למשל, אם נתערבו 59 כמויות בשריות של היתר בכמות אחת של חלב ובכמות אחת של דם, התערובת מותרת באכילה (מעיקר הדין). וזאת, כי האיסור מצטרף להיתר בכדי לבטל איסור אחר. באותו אופן, כאשר יש ציבור שבו לכל אחד יש חטא שונה מזה של חברו, עצם ההשתייכות לציבור גורמת לחטא להתבטל בין שאר החטאים. אמנם אין אדם שאין בו חטא, אך גם אין אדם שאין בו תיקון; יש כאלה שיש להם תיקון בדיוק בנקודה שבה חטא חברם.

ביטול זה אינו ביטול טכני בלבד. כאשר הציבור מאוחד, הוא מצליח לשלב כוחות ותיקונים באופן מלא ומושלם. כל אחד מאתנו, כחלק מהציבור, משתתף בהיתר חטאי האחרים!

וייתכן שניתן להציע משמעות נוספת. ייתכן שבהיתר התפילה עם העבריינים איננו מתכוונים לבית הכנסת שלנו בלבד, ואולי אפילו אין כוונתנו לבתי כנסת בכלל. אנו מתכוונים לכל היהודים בעולם. בדרך כלל אנו רגילים לאהוב אנשים שחושבים כמונו. קשה לנו לאהוב אנשים שחושבים אחרת, ובמיוחד אנשים שחושבים הפוך מאתנו. קשה לנו לאהוב אנשים הרחוקים מתורה ומצוות, אנשים אנטי דתיים וכדומה. אך זו משימתנו ביום הכיפורים: אנו מתירים להתפלל עם העבריינים!

גם כאשר אנשים חושבים הפוך זה מזה, הם יכולים להתקרב ולאהוב זה את זה. הרב קוק הותקף על ידי הרידב"ז בטענה שהוא מתקרב לחופשיים יותר מהראוי. השיב לו הרב קוק (אגרת תקנ"ה): "החופשיים יודעים שאיני חלק מהם ומתומכיהם. אלא שהם נאלצים להודות, שאני אוהב אותם אהבה מלאה". מטרתנו ביום הכיפורים, בהיתר התפילה עם העבריינים, לאהוב את כולם אהבה מלאה – גם את השונים מאתנו וגם את אלו שאנו כועסים על דעותיהם.

מתוך אהבתנו איש לרעהו, בע"ה נגיע לחיבור מלא בין הקב"ה וכנסת ישראל.

print