מה מיוחד במקרא ביכורים?  

הרב יוסף צבי רימון יו"ר ומייסד עמותת תעסוקטיף, רבה של אלון שבות דרום, ר"מ בישיבת הר עציון וראש מרכז הלכה והוראה

      כאשר אדם מביא את הביכורים לבית המקדש, הוא צריך לומר נוסח מיוחד (דברים כ"ו):

 (א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:

(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם…

(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב:

(ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה:

(ז) וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ:

(ח) וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:

(ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

(י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה' וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ:

(יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ:

      מדוע אומרים נוסח מרגש זה דווקא בהבאת הביכורים? הביכורים הם הפרי הראשון "ראשית פרי האדמה". הביכורים מחזירים את האדם לראשוניות, להתחלה. האדם הנותן את הפרי הראשון, מתעורר להתבונן במושגי הראשוניות וההתחלתיות, ובכך מגיע גם לעיון ביסודות של עם ישראל, באבות האומה, ובטוב שהקב"ה גמל עמהם ועימנו.

      מידת הכרת הטוב גורמת לכך שנודה על הטוב שהקב"ה נותן לנו כעת, אך באותה עת גם נביט לאחור, ונודה על כל השפע הטוב שהקב"ה מרעיף על עם ישראל, מאז היווסדו ועד עתה. דברים אלו, עולים מדברי בעל ספר החינוך (מצווה תר"ו):

משרשי המצווה, לפי שהאדם מעורר מחשבותיו ומצייר בלבבו האמת בכח דברי פיו. על כן בהיטיב אליו ד' ברוך הוא ובברכו אותו ואת אדמתו לעשות פירות וזכה להביאם לבית אלוהינו, ראוי לו לעורר לבבו בדברי פיבו ולחשוב כי הכל הגיע אליו מאת אדון העולם ויספר חסדיו יתברך עלינו ועל כל עם ישראל דרך כלל. ועל כן מתחיל בעניין יעקב אבינו שחלצו האל מיד לבן, ועניין עבודת המצריים בנו והצילנו הוא ברוך הוא מידם. ואחר השבח מבקש מלפניו להתמיד הברכה עליו.

      הכרת הטוב לקב"ה על כל הטוב אשר גמל איתנו במהלך הדורות, תפנים בלבנו את הידיעה שהכל מאת ה': "כי הכל הגיע אליו מאת אדון העולם" (שם).

      כל אחד הוא חלק מן הכלל: בכל פרשת מקרא ביכורים, מתואר השיעבוד במצרים ויציאת מצרים בלשון הכוללת את העם כולו, לאורך כל הדורות – כולל דורו של האומר כעת מקרא זה: "וירעו אותנו המצרים", "ויעננו", "ונצעק", "ויוציאנו ה' ממצרים". סגנון זה בא ללמד כי כל אחד מעם ישראל, בכל דור ודור הוא חלק מן הכלל, ועליו לחוש בשותפות הגורל לכל מאורעות העם. צריך כל אדם מישראל לדעת, כי גם בהצלחותיו הפרטיות הוא חלק מן הכלל, חלק מהתהליך ההיסטורי של עם ישראל כולו. ייתכן כי זהו המקור לדברי חז"ל ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (פסחים קטז:). התורה מלמדת אותנו כי גם כאשר נהיה בארץ ישראל, צריכים אנו לחוש שלנו הרעו המצרים, ואנחנו אלו שיצאו ממצרים. עם ישראל הוא גוף אחד, חטיבה אחת, והוא חלק ממהלך אחד לאורך כל ההיסטוריה.

      הודאה בארץ ישראל: מקרא ביכורים מרגש במיוחד, כיוון שהתורה אומרת לעם ישראל, כיצד עליהם להודות על יציאת מצרים, כאשר יהיו בארץ ישראל. הביאה לארץ מודגשת ארבע פעמים בפרשת ביכורים ("כי תבוא אל הארץ", "תביא מארצך", "באתי אל הארץ", "ויביאנו אל המקום הזה"). גם נתינת הביכורים היא בלשון הבאה ("הבאתי את ראשית פרי האדמה").

      אנו זוכים לבוא לארץ, ומשם להביא ביכורים. גם כאשר מגיעים אנו אל המנוחה ואל הנחלה, עלינו לזכור כל העת את מי שהביאנו אל המקום הזה על ידי הבאת הביכורים, לזכור את השורשים שמהם הגענו, לזכור את יציאת מצרים ואת החסדים שמשפיע עלינו הקב"ה בכל דור ודור. זאת ועוד – קדושת ארץ ישראל היא זו שמאפשרת לראות את כל מהלך ההיסטוריה בעומק מיוחד. דווקא בארץ ישראל, דווקא בחיים טבעיים ובריאים באדמת הקודש, ניתן להבין את משמעות השיעבוד ומשמעות החירות, ואת התפקיד שנועד לכל שלב ממהלך ההיסטוריה. הבנות אלו יחדדו בלבנו, שנמצאים אנו בארץ בכדי למלא תפקיד, למלא שליחות – לעשות רצון ה' בעולם.

      לסיכום:

המיוחד בפרשת מקרא ביכורים:

א.      פרשת ביכורים היא הכרת הטוב (ריבוי השורש 'נתן')ומתוך הכרת הטוב הפרטי נלמד להודות על הטוב הכללי.

ב.      פרשת ביכורים מתארת לא רק את יציאת מצרים אלא חלק מרצף ההיסטוריה. גאולת עם ישראל נבנית על ידי תכנית אלהית במהלך כל הדורות.

ג.        הביכורים עצמם הם "ראשית", המזכירים לנו להסתכל ולהוקיר תודה לשורשים שמהם באנו.  

ד.       פרשת מקרא ביכורים נאמרה בלשון רבים, הכוללת את עם ישראל כולו, במהלך כל הדורות, בקשיים ובגאולה של האומה מאז היווסדה. כל יחיד יודע, שגם בהצלחותיו הוא חלק מן הכלל! בכל דור ודור – חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

ה.      פרשת ביכורים נאמרת בתוך ארץ ישראל (המילה "הבאתי" – 4 פעמים). גם במנוחה ובנחלה, אנו לא שוכחים להוקיר תודה על כל מהלך ההיסטוריה שהוביל אותנו למציאות זו. מתוך קדושת ארץ ישראל, מתוך החיים הטבעיים בארץ הקדושה, זוכים לראות את ההיסטוריה באור עמוק ופנימי. זוכרים, ומתוך כך מבינים את תפקידנו ושליחותנו בעולם הזה.

print