להאיר את החושך

      הדלקת הנרות נעשית בחשכה, בלילה (לדעת השולחן ערוך, מדליקים לאחר צאת הכוכבים, ולדעת הגר"א מדליקים מיד לאחר השקיעה). מדוע דווקא בלילה?

      אפשרות פשוטה היא, שכך האור ניכר והנס מתפרסם.

      אפשרות שנייה, שעל ידי כך הדבר מובדל מן המנורה במקדש, אותה הדליקו ביום. מנורת המקדש הודלקה בין הערביים, כלומר, אחר הצהרים, לפני הלילה, ואם כך, בבית נזהרים שלא לעשות דברים כמו בית המקדש, ולכן מדליקים בלילה (ויש הסבורים שלכן יש שמונה ימים, כדי שלא יעשו מנורה של שבעה קנים, כמו בבית המקדש).

     בבית הכנסת מודלקת החנוכיה דווקא ביום, לאחר תפילת מנחה (וגם הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים, מדליקים את החנוכיה לאחר מנחה – עיין כלבו הלכות חנוכה; אבודרהם שם; דרכי משה תרע"א ס"ק ג; רמ"א תרע"א, ז). מדוע?

      ההדלקה בבית הכנסת דומה במובנים רבים להדלקת במקדש. בית הכנסת הוא מקדש מעט והוא מדמה את ההדלקה במקדש (כך ביחס למ קום ההדלקה, שמניחים את החנוכיה בדרום, כנגד המנורה שהיתה בדרום – עיין בשו"ת תרומת הדשן ח"א סימן ק"ד; בית יוסף תרע"א; שו"ת חת"ס או"ח קפ"ו, ועוד).

      ייתכן, שלכן מדליקים בבית הכנסת לאחר מנחה. בגמרא בפסחים נט. מבואר שהדלקת המנורה במקדש היתה לאחר תמיד של בין הערביים, וטרם להקטרת האימורים. תפילת מנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים, ואילו תפילת ערבית היא כנגד האימורים שהיו מוקטרים על המזבח. ממילא, ההדלקה בין מנחה לערבית, מדמה את זמן ההדלקה במקדש (עיין שי כהן, ח"ב עמ' תיט).

      ואם כך, בבית – הובדלה ההדלקה מן המקדש, ושם מדליקים דווקא בלילה או לפחות אחרי השקיעה. מאידך, בבית הכנסת – ישנו דמיון למנורת המקדש, ולכן שם מדליקים מיד לאחר מנחה.

      אולם, תיתכן סיבה שלישית להדלקה בלילה: אנו מנסים להאיר את החשיכה, את הכיסוי הקיים בעולם. שכינה מצויה בעולם, אלא שהיא מכוסה. הנרות מנסים לגלות את השכינה; להאיר אור של קדושה בתוך חשכת האפילה.

      חכמים לימדונו, שגם כאשר הכל נראה חשוך, ניתן להאיר, ניתן להפיץ קדושה. גם בתוכנו וגם בתוך עם ישראל.

      נדליק נרות חנוכה ונפרסם את הנס, נאיר לתוך החושך ונכיר בכך כי בידינו להפיץ אור טוב ונעים גם במקומות אפלים; ננסה להאיר את אור ה' בתוך ביתנו, בתוך משפחתו, ומכאן להפיצו כלפי רשות הרבים – לתקן ולהאיר לעם ישראל ולעולם כולו.

print