מאת הרב יוסף צבי רימון

מייסד עמותת תעסוקטיף

 

בפרשה אנו קוראים על מצוות השמיטה. נאמר בפרשה שאין לזרוע בשמיטה ואין לקצור. הסברים רבים נאמרו בטעם השמיטה. נתייחס להסבר אחד.

הרמב"ם במורה נבוכים כותב:

"יש מהם חמלה וחנינה על כל בני אדם, כמו שנאמר ואכלו אביוני עמך… " (מו"נ ג', ל"ט)

מטרת השמיטה היא דאגה לעניים. שלא כמו במדינות קומוניסטיות, המחלקות את כלל הרכוש בין התושבים, התורה מאפשרת לאדם להרוויח בהתאם לעבודתו. עם זאת, כדי להגן על העניים, ציוותה התורה על מצוות צדקה רבות: נתינת צדקה, מעשר עני, לקט, שכחה ופאה וכד', וכן גם מצוות השמיטה. בשנה זו יהיו כל הפירות הפקר, כדי שעניים יוכלו להנות מהם.

אמנם, לכאורה קשה על טעם זה. אם זהו טעם השמיטה, לכאורה תמוה מדוע מצווה התורה להפסיק לעבוד? אדרבה, היה מקום לצוות על המשך העבודה, כדי להגביר את התוצרת שתהיה לעניים!

שמעתי ממו"ר הרב ליכטנשטיין שהצורך בהפסקת העבודה הוא בגלל שאנו רוצים לדאוג לא רק למצבו הכלכלי של העני, אלא גם לכך שלא תהיה לנותן תחושת עליונות. לכן, בעל השדה איננו עובד בשדה, ועל ידי כך אין נותן. הפירות גדלו מעצמם, והקרקע היא הפקר. העני לוקח מההפקר, ואיננו זקוק לחסדיו של הנותן.

דבר זה ניתן לראות בפסוקים עצמם. בפרשת השבוע, בסיום מצוות השמיטה אומרת התורה:

וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ:

(ז) וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל:

יש שיוויון. כולם שווים. הכל מתחלק בין כולם. אפילו הבהמה שותפה. ומכאן, שיש חשיבות לא רק למצוות הצדקה, אלא למחשבה שמלווה אותה. אמנם, הכסף בכל השנים שייך לנו, אבל אנחנו לא נותנים בתחושת עליונות, אלא בתחושה, שאם הקב"ה זיכה אותנו בכסף, הרי שעלינו לסייע בו לאחרים.

זו גם המגמה שלנו בתעסוקטיף. אנו מנסים להשתמש בכספים שאנו מקבלים בכדי להחזיר אנשים לעבודה. בדרך זו, האדם גם נהיה עצמאי, אך פרט לכך, מקבל את הכסף בדרך של כבוד, בדרך של עבודה, ולא בצורה של צדקה. לא בצורה שנותנת תחושת עליונות, אלא בתחושה של שותפות, בתחושה שהם, אנשי גוש קטיף, אנשים מדהימים, שפעלו למען עם ישראל, ואנחנו כעת מנסים להשיב להם טובה כגמולם, ולהחזירם למציאות שבה היו קודם העקירה מגוש קטיף, אנשי עמל, אנשים שנותנים ותורמים לסביבה.

שבת שלום ומבורך.

print