בס"ד

ש"ש – 'שעת שמיטה'

פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה. אחד הטעמים שמביא הרמב"ם (מורה נבוכים, ח"ג, פרק ל"ט)למצוות השמיטה שייך באופן מובהק לתחום החברתי: "יש מהם חמלה וחנינה על כל בני אדם, כמו שנאמר 'ואכלו אביוני עמך'…".

שלא כמו במדינות קומוניסטיות, המחלקות את כלל הרכוש בשווה בין התושבים, התורה מאפשרת לאדם להרוויח בהתאם לעבודתו. עם זאת, על מנת להגן על העניים ציוותה התורה על מצוות צדקה רבות: נתינת צדקה, מעשר עני, לקט, שכחה ופאה וכדומה, וכן מצוות השמיטה. בשנה זו כל הפירות יופקרו כדי שהעניים יוכלו ליהנות מהם.

לכאורה, אם לשמיטה מטרה חברתית בלבד, הרי שצריך היה להיות מותר לזרוע ולזמור,ושלאחר מכן תהיה חובה להשאיר את התוצרת לעניים. אדרבה, באופן זה היה יבול רב יותר לעניים! אולם, התורה אוסרת זריעה וזמירה. מדוע? ייתכן שהתורה אוסרת זאת כיוון שקיים פן נוסף לשמיטה: "ושבתה הארץ שבת לה' " (ויקרא כ"ה). השביתה ממלאכה מסמלת שהכל שייך לקב"ה.

אולם, ניתן להסביר באופן אחר, וכך הסביר מורי ורבי הרבאהרן ליכטנשטיין שליט"א.הצורך בהפסקת העבודה נובע מכך שאנו רוצים לדאוג לא רק למצבו הכלכלי של העני, אלא גם לכך שלא תהיה לנותן תחושת עליונות. לפעמים, כאשר האדם מעניק לסביבתו, הדבר יוצר אצלו תחושה של גאווה ועליונות (על אף שהנתינה עצמה מגיעה מתוך רצון אמיתי וטוב לעזור לזולת). לכן בעל השדה איננו עובד בשדה, ועל ידי כך אין לו מעמד של 'נותן'. הפירות גדלו מעצמם, והקרקע היא הפקר; העני לוקח מההפקר, ואינו זקוק לחסדיו של הנותן.

מכאן נוכל ללמוד גם למציאות שלנו, שבשנת השמיטה, פרט להקפדה על הלכות השמיטה, עלינו לעסוק בנתינה באופן מיוחד. אולם, כפי שראינו, השמיטה איננה רק ערך סוציאלי. יש תוספת מרשימה ומיוחדת בשמיטה: כולם נותנים וכולם מקבלים – השדות מופקרים! מגלים כוחות, מבינים שלכל אחד יש מה לתת.

בהתאם לכך, יוצרים אנו במרכז הלכה והוראה מיזם 'הפקרת שעות' – שעת שמיטה. בשנת השמיטה כל אחד 'יפקיר' שעה בשבוע. שעה זו תהיה מוקדשת לנתינה, לעזרה ולחסד. כל אחד יוכל לתת, גם אם בדרך כלל הוא נמנה על המקבלים. תכנית זו תופעל באמצעות הפייסבוק והאינטרנט, ובע"ה תכלול מאות אלפי אנשים.

כיצד יפעל מיזם הפקרת השעות?

שאלו פעם אדם אחד, כיצד ניתן להשיג מתנדב לפעילות חשובה כלשהי. ענה אותו אדם: "תבקשו מאדם עסוק! אדם עסוק יבין את חשיבותה של הפעילות, וימצא פנאי בכדי לעשותה".

במציאות היומיומית אנו 'רודפים' אחר הקיום השגרתי, ופעמים רבות איננו מוצאים פנאי עבור דברים מרכזיים וחשובים מאוד, הן בחיים הפרטיים שלנו, הן בחיינו המשפחתיים והן בנתינה הציבורית. אולם, מסתבר שכל אדם יכול למצוא זמן להתנדבות ולעזרה. אדרבה, אדם המצליח לתת מזמנו ולעזור לאחרים – מגלה כוחות, ומוסיף עוצמה ויכולת לפעילות רבה ומשמעותית יותר מכפי שהייתה לו עד כה.

מיזם הפקרת שעות פונה לכל אדם במדינה! מבוגרים וילדים, גברים ונשים, עשירים ועניים ובעלי המעמד הבינוני.

כל אדם בחברה הישראלית יקדיש שעה בשבוע לנתינה עבור הכלל. בעזרת ה', בחודשים הקרובים ייפתח אתר מיוחד למטרה זו. באתר זה ניתן יהיה להירשם עבור שעת התנדבות. כל אחד יוכל לכתוב מהם התחומים בהם היה רוצה להתנדב. בהתאם לכך, יקבל האדם הצעות להתנדבות במקומות שונים סביב מקום מגוריו או סביב מקום עבודתו. לאחר יצירת קשר עם מקומות אלה ותחילת ההתנדבות, יאשר אותו אדם את התנדבותו גם באתר (אין צורך להזדהות בשם מלא. כל אחד בהתאם לרצונו). באתר ניתן יהיה לראות כיצד אט-אט המפה הישראלית הופכת להיות כחולה יותר. כל צבע כחול נוסף יסמל עשייה נוספת.

כל אחד יוכל גם לתת הצעות לעשייה או להתנדבות וכך להגדיל את מעגל העשייה בשמיטה.

בשנת השמיטה – כאשר עולם הטבע מקבל את מנוחתו (עולם ירוק), גם העולם החברתי – עולם החסד יקבל חיזוק, והחברה הישראלית תתמלא בצבעי הדגל, ותממש את עצמיותה.

מיזם זה ימשיך בע"ה גם בבתי הספר. כל בית ספר יוכל לקבל מקום נפרד באתר, ושם יוכלו התלמידים וההורים להירשם. בכל בית ספר תהיה התנדבות פנימית בין התלמידים וההורים, כאשר גם שם 'יפקירו' שעה בשבוע, ותהיה אפשרות לקבל וגם לתת.

מקווים אנו שעשייה זו תביא מאות אלפים מהחברה הישראלית להיות מחוברים סביב נתינה, סביב עזרה, סביב חסד. מציאות שכזו תביא לחיבור חלקים שונים בעם; תביא לסיוע ולעזרה, תוביל לגילוי כוחות חדשים ולרעננות מיוחדת של החברה הישראלית כולה.

השמיטה תפחית את התחרותיות, את המאבקים ואת המתחים שבחברה, ותאפשר לנקודות האור הפנימיות לזנק ולפרוץ החוצה (על פי הראי"ה קוק).

או אז, יהפכו המתחים לחיבורים,

יהפכו מאבקים לחיבוקים,

תיהפך התחרות להידברות,

תיהפך התגודדות להתאחדות!

print