על אף נסיונה העשיר, לא הצליחה חגית למצוא עבודה יציבה כמורה

כאשר התגוררה בנווה דקלים, עבדה חגית במחלקת החינוך במועצה האיזורית. לאחר ההתנתקות, על אף ניסיונה העשיר – שני עשורים בעבודה בהוראה ובאדמיניסטרציה – לא הצליחה חגית למצוא עבודה יציבה כמורה. בתי הספר במועצה האיזורית חוף אשקלון, שם היא מתגוררת כעת, לא הסכימו להעסיק את חגית כמורה מוסמכת, מכיוון שחסרות לה שעות הסמכה נחוצות לקבלת תעודת הוראה.

במקום עבודתה כמורה, חגית יכלה לעבוד רק בשכר מינימום כסייעת בכיתה לחינוך מיוחד.    

בעלה של חגית לא הצליח להחזיק בעבודה קבועה ויציבה מאז ההתנתקות עקב מצבו הבריאותי. פרנסת משפחתה וכלכולה הפכו ל"בעיה גדולה".

הדרך היחידה בה חגית הייתה מסוגלת לפרנס את משפחתה הייתה להשלים את הקורסים הדרושים לקבלת תעודת ההוראה. "היתה מחלוקת בשאלה כמה נקודות זכות עלי להשלים על מנת להיות זכאית לתעודה", מספרת חגית.

"והמכללה התעקשה שעלי להשלים יותר ממה שאני חשבתי שעלי להשלים". לאחר חודשים רבים של משא ומתן כואב, ולעיתים קורע לב, התערב בעניין הרב יוסף צבי רימון, מייסד עמותת תעסוקטיף. 

"הודות להתערבותו של הרב רימון, סיימתי את לימודי התעודה תוך שנתיים, במקום תוך ארבע שנים".

כיום, חגית היא מורה מוסמכת להוראת לימודי יהדות וחינוך מיוחד, וכתוצאה מכך הכנסתה עלתה גם כן.

תעסוקטיף מסייעת לאנשים כמו חגית לשפר את הכנסתם באמצעות מלגות להשלמת תארים ותוכניות הכשרה למיניהן. עד היום, תעסוקטיף סייעה במימון של 480 קורסים מקצועיים והכשרות, וסיפקה מאות מלגות לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות מוכרות בישראל.

print