אנשי בליעל וחיות אדם פגעו באנשים יקרים וטהורים. אנשי בליעל אלו רוצים לראות את עם ישראל נכחד חלילה. אין זו מלחמה על ירושלים, על גוש עציון או על תל אביב. זו מלחמה על ארץ ישראל כולה. אין זו רק מלחמה על הארץ – זו מלחמה על הדת. ירושלים ובית המקדש מייצגים את שורש המאבק.
הגאולה שאנו זוכים להיות חלק ממנה, היא גאולה של תהליך. גאולה טבעית מלווה בקשיים, מלווה במכשולים. אולם, הקשיים והמכשולים אינם מלמדים על קטנות הגאולה, אלא להיפך. הקשיים מלמדים על שייכותה של הגאולה למציאות הטבעית בעולם, גילוי כבוד ה' במציאות האנושית, ומכאן על היכולת שלה להשפיע ולהאיר את העולם כולו באורה גדולה.
על כן, בתארם את הגאולה העתידית לא חיפשו חז"ל תיאורים נסיים או על טבעיים, אלא תיארו אותה בצורה טבעית. במסכת סנהדרין (צח.) אמרו חז"ל, שאם עצי ישראל נותנים פרי – אין לך קץ מגולה מזה. חיים נורמליים של יהודים בארץ ישראל, פריחתה של ארץ ישראל – הם סימן מובהק לגאולה. ההתקדמות וההתפתחות הנבנות אט אט במרחבי המציאות כולה, בהתפתחות החקלאית ואף החומרית של מדינת ישראל, בחיבור הקודש והחול, הן הן סימני הגאולה העתידה.
בתוך כל הקשיים צריכים אנו לזכור שאנו זוכים להיות חלק מתהליך הגאולה של עם ישראל. אלפי שנים עם ישראל לא היה במצב טוב כל כך. בכל תקופת התנ"ך היו זמנים קצרים בלבד שבהם היה טוב יותר, אולם רוב הזמן, המצב היה קשה בהרבה. זוכים אנו להיות בדור של גאולה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל. צריכים אנו לזכור, שגם הקשיים אינם מראים על ירידה, הם חלק מתהליך הגאולה.
בשעת קושי, בשעת משבר, מותר לבכות, ואף צריך לבכות "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי". אולם, בעקבות הבכי באה התחזקות "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ", באה הידיעה הברורה שהקב"ה "אוהב עמו ישראל", באה העוצמה מכוח המציאות המרוממת שזכינו לחיות בה, באה השמחה מכך ש"בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" והחזירנו לארצנו, ארץ הקודש.
יודעים אנו שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל. בע"ה נמשיך להתיישב בארצנו הקדושה, נמשיך לרומם מלכות שמים, לתקן עולם במלכות ש-די.
בחסדי ה' עלינו, נזכה להמשיך ולחיות בארץ הקודש בשמחה, בביטחון, בעוצמה ובעוז, בבריאות טובה, בקדושה ובטהרה.
נתפלל לרפואת הפצועים הי"ו, נתפלל לשיקום הילדים והמשפחות שמצאו עצמם ברגע אחד יתומים ושכולים, נתפלל לעילוי נשמת הקדושים הי"ד ונתפלל לישועת ה' "ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

בשורות טובות, ישועות ונחמות בע"ה,

יוסף צבי רימון

print