לפני ה'

בפרשתנו, בני גד ובני ראובן באים למשה ומבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי. תגובתו של משה היא נזיפה קשה. מה היה חמור כל כך בדברי בני גד ובני ראובן? בדבר זה יש להאריך רבות, אולם בדברים הבאים, נתייחס לנקודה אחת.

בני גד ובני ראובן מבקשים את הארץ אשר היכה ה' "לפני עדת ישראל" (ל"ב, ד). הם מדגישים את יתרונו של עבר הירדן המזרחי בכך ש"ארץ מקנה היא". מטרתם של בני גד ובני ראובן היא חומרית.

משה נוזף בהם כדי לשנות את צורת חשיבתם, ורק לאחר שהם משנים את דרכם, משה מסכים לבקשתם. אחד הדברים שמשה משנה בתפיסתם, הוא תפיסת ערכה של ארץ ישראל. בתגובה לכך שבני גד ובני ראובן מציעים "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל" וכן, שלא ישובו לבתיהם: "עד התנחל בני ישראל איש נחלתו", אומר משה:

"(כ) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י ה֖' לַמִּלְחָמָֽה: (כא) וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י ה֑' עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו:" (ל"ב, א')

מעתה (מפסוק כ') יופיע הביטוי "לפני ה' ", שבע פעמים, כאשר בפסוקים כ"ז ול"ב גם בני גד ובני ראובן מתנסחים כך!  ביטוי זה משנה את משמעותה של ארץ ישראל ושל המלחמה עליה ממלחמה לאומית, למלחמה המתקיימת "לפני ה'".

בנוסף לכך, נראה שביטוי זה מציין משהו ייחודי ביחס לארץ ישראל. הרעיון של "לפני ה'" מופיע מאות פעמים בתנ"ך, בהקשרים שונים. אולם, ישנו הקשר מיוחד שבו הוא מופיע כמה פעמים, למשל: (שמות, כ"ח):

"(ל)וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ  לִפְנֵי ה'  וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת  מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד:"

לפני ה' משמעו, הימצאות בבית המקדש, במקום השראת שכינה. וכך במקומות רבים: "וענית ואמרת לפני ה' א-לקיך" (במקרא ביכורים, פרשת כי תבוא); "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'" (ויקרא, א', יא. ועוד רבים בסגנון דומה שם); "כִּי אִם לִפְנֵי  ה' אֱ-לֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים, י"ב, יח) ועוד.

כנראה שלאור ביטוי זה, למדו חז"ל במדרש רבה (במדבר, פרשה ז', ח'), דין חדש ביחס לעבר הירדן:

עשר  קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם מה  שאין כן בכל הארצות. ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן ארץ כנען כשרה לבית שכינה ואין  עבר   הירדן  כשר לבית  שכינה.

ארץ ישראל כולה, כשירה פוטנציאלית לבניית בית המקדש, ואילו עבר הירדן איננה כשירה לכך.

בכך, הפסידו בני גד ובני ראובן. האפשרות לבניית בית המקדש, מראה על אפשרות להשראת השכינה בכל ארץ ישראל. דבר זה לא קיים בעבר הירדן! מקום פוטנציאלי לבניית בית המקדש, יש בו עוצמה מיוחדת, גם אם בסופו של דבר נבנה הבית בירושלים.

נקודה זו הפסידו בני גד ובני ראובן, אולם, משה הסכים לכך. מדוע? לאחר שבני גד ובני ראובן הפנימו שעליהם להתמקד בקב"ה, ולהילחם "לפני ה'", הרי שגם לנחלתם בעבר הירדן תהיה משמעות אחרת. אמנם, מקום זה איננו ראוי להשארת שכינה, אבל הוא יהפוך לנספח לארץ ישראל. גם למקום זה ישנה חשיבות, בתנאי שזוכרים שהמרכז הוא השכינה.

לא כולנו גרים בירושלים, שהיא כיום מרכז השכינה. לצערנו, לא כולם גרים עדיין בארץ ישראל. אולם, יכול כל יהודי, בכל מקום בעולם, לזכור ששאיפתו היא ארץ ישראל וקרבת השכינה. בכל מקום שבו הוא נמצא הוא יכול לפעול מתוך תחושה של התייצבות "לפני ה' ". גם באדמת נכר, זוכרים אנו שרצון הקב"ה הוא המרכז, ומייחלים ומצפים להתקרב לארץ ישראל, לקדושת ירושלים ולחיבור לשכינה.

נמצאים אנו בימים של אבלות על חורבן הבית ועל הסתלקות השכינה. מתוך הצער והכאב על החורבן ומתוך הגעגוע העמוק לחיבור לשכינה, נזכה בע"ה לבניין המקדש ולחזרת השכינה לישראל.

print