לקראת יום ירושלים וחגיגת 50 שנה לשחרור ירושלים אני שמח לשתף אתכם בדברים שכתב ידידי היקר, אלי לדרמן, שפועל בירושלים במיזם “הבוידעם” ושותף במעשי חסד רבים ומשמעותיים בעם ישראל. בע"ה שימשיך לעשות חסדים יחד עם רעייתו תחי' ולעזור לעם ישראל בבריאות ובשמחה.

יום ירושלים שמח,

יוסף צבי רימון


 יום ירושלים והשיר שניצח את המלחמה

אלי לדרמן, אייר תשע"ז

ערב יום ירושלים ה-50

לרגל יום ירושלים ה-50 הקרב ובא, רציתי לשתף ברשמים מתוך מסע מרתק במקורותיו התנ"כיים של השיר 'ירושלים של זהב', לצד אלה שאותם שאבה המשוררת נעמי שמר מאוצר הספרות היהודית.

אין לשכוח שהשיר פורסם ביום העצמאות של אותה שנה, רק כשלשה שבועות לפני מלחמת ששת הימים, פרק זמן של מתח וחרדה עבור העם היושב בציון. היתה בארץ דאגה גדולה ופחד אמיתי מעבדול נאצר שסגר את מיצרי טיראן ואיים להשמיד את ישראל. עם זאת, כאשר מתבוננים במילות השיר, קשה להשתחרר מהתחושה שהעיר שחוברה לה יחדיו כאילו המתינה לשחרורה הקרוב, העתיד לבוא אך ורק אחרי שהאהבה אל ירושלים קיבלה את ביטויה בשירה של נעמי שמר, שיר, שלעניות דעתי, נכתב בהשראה נבואית.

ירושלים של זהב/ נעמי שמר

אויר הרים צלול כיין

וריח אורנים

נישא ברוח הערביים

עם קול פעמונים

ובתרדמת אילן ואבן

שבויה בחלומה [1]

העיר אשר בדד יושבת [2]

ובליבה חומה

ירושלים של זהב [3]

ושל נחושת [4] ושל אור [5]

הלא לכל שירייך [6]

אני כינור [7]

איכה [8] יבשו בורות המים

כיכר השוק ריקה

ואין פוקד את הר הבית [9]

בעיר העתיקה

ובמערות אשר בסלע [10]

מייללות רוחות

ואין יורד אל ים המלח

בדרך יריחו

ירושלים של זהב

אך בבואי היום לשיר לך

ולך לקשור כתרים [11] [12]

קטונתי [13] מצעיר בנייך [14]

ומאחרון המשוררים [15]

כי שמך צורב את השפתיים

כנשיקת שרף [16]

אם אשכחך ירושלים [17]

אשר כולה זהב

ירושלים של זהב

חזרנו אל בורות המים

לשוק ולכיכר

שופר קורא בהר הבית [18]

בעיר העתיקה.

ובמערות אשר בסלע

אלפי שמשות זורחות [19]

נשוב נרד אל ים המלח

בדרך יריחו.

ירושלים של זהב…

בסוף המאמר תוכלו לראות רשימה של מקורות תנ"כיים המשובצים בשיר.

נחשפתי בלימוד לפני 5 שנים, כשהשתתפתי בלימוד אבות ובנים בבית ספרו של בני הצעיר. על הלומדים הוטל לעיין במקורות שצוינו, ולאתר את הרמזים אליהם, החבויים בשיר. זוהי, ללא ספק, היתה חוויה חינוכית מרגשת ומשמעותית. אתם בהחלט מוזמנים לקחת חלק ולנסות זאת בעצמכם – וודאי תמצאו שמדובר בחיבור שייחדש משהו בקשר של כולנו לירושלים.

בשיר של נעמי שמר, נושבת רוח וחיבה לארץ ישראל ולירושלים. השיר הוא ביטוי לתשוקה לחדש את  החיבור בין העם וההיסטוריה שלו, כשירושלים בירתו.

רעיון זה בא לידי ביטוי גם בסיפור החסידי נפלא, המספר על חסיד אחד שעלה לארץ ישראל וקבע את דירתו בירושלים, ולא היה יכול להסתגל לתנאי החיים הלא קלים בירושלים (דאז!), ונמלך בדעתו לשוב לפולין. לפני נסיעתו בחזרה, הלך לקבל את ברכת פרידה מהצדיק, ר' שמחה בונים מוורקא, שדר באותם ימים בירושלים, וסיפר לו את סיבת עזיבתו את הארץ (למבט מעניין על אהבתו של אותו צדיק לארץ ישראל, שווה לעיין בקישור.)

נאנח הצדיק מעומק ליבו ואמר: "אין לי אלא לרחם עליך. כפי הנראה, לא נשאת חן בעיני ירושלים. שאילו היית נושא חן בעיניה, הייתה נושאת חן בעיניך". נכנסו דבריו של ר' שמחה בונים לליבו של אותו חסיד, חזר בו מהחלטתו לעזוב את הארץ ונשאר בירושלים.

דברים דומים כותב ר' יהודה הלוי בסוף ספרו, הכוזרי:

"ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ינחץ העניין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, – רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".

כאשר חוזרים חמישים שנים לאחור, ונזכרים באותם שישה ימים מופלאים, אנו מוצאים עצמנו פעמים רבות נלכדים ברושם העז של סיפורי הגבורה מאותה מלחמה. אולם, אם נשאל את אותם חיילים שנטלו חלק בקרבות, הם יתקשו להסביר את הניצחון מנקודת מבט צבאית, וסביר להניח שיאמרו שהמלחמה הוכרעה עוד בטרם החלה. מסתבר, שבטרם חתמו חיילינו את הניצחון, הוא החל לפעם בליבותיהם של בני העם היהודי.

בעזרת לימוד השיר, העיתוי של פרסומו וההשלכות שהיו לכך, אנו בהחלט יכולים לראות כיצד איחודה של ירושלים היה תוצאה ישירה של האהבה הדו-כיוונית המתוארת.

יום ירושלים שמח!

רשימה של מקורות תנ"כיים ועוד (לפי סדר הופעתם בשיר, כמצוין בגוף השיר):

  1. תהילים קכו: א – שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים
  2. איכה א: א – איכה ישבה בדד העיר
  3. תלמוד בבלי, נדרים נ', עמוד א – המדרש של רבי עקיבא ורחל, היה נותן לה "ירושלים של זהב"
  4. ישעיה ס: יז – … תחת הנחשת
  5. ישעיה ס: א – קומי אורי כי בא עורך
  6. יחזקאל כו: יג – והשבתי המון שיריך וקול כינוריך לא ישמע עוד
  7. ציטוט מתוך פיוטו של ריה"ל 'ציון הלא תשאלי': "ועת אחלום שיבת שבותך, אני כינור לשירייך"
  8. איכה א: א – איכה ישבה בדד העיר
  9. ירמיהו כו: יח – .. ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער.
  10. שיר השירים ב: יד – יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה ..
  11. תלמוד בבלי, שבת פח א – דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.
  12. תלמוד בבלי מנחות כט עמוד ב' – בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות … אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו ..
  13. בראשית לב: יא – קטנתי מכל החסדים ומכל האמת
  14. בראשית כה: כג – שני גויים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאום מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר
  15. דברי הימים א’ טו: יט – כה – המשוררים
  16. ישעיהו ו: ו-ז – ויעף אלי, אחד מן השרפים ובידו, רצפה במלקחיים לקח מעל המזבח. ויאמר הנה נגע זה על שפתיך.
  17. תהלים קלז: ו – אם אשכך ירושלים, תשכח ימיני.
  18. נחמיה ד: יד – מקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלוקינו ילחם לנו.
  19. ישעיה נד: יב – שמתי כדכד שמשתיך, ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ.
print