מהי השמחה הנכונה בפורים?

     שמחה המשמחת את כולם, היא שמחה יפה ומתאימה לחודש אדר, שבו מרבים בשמחה. חז"ל אף מספרים (תענית כב.), על ר' ברוקא שהלך עם אליהו הנביא וראו שני אנשים. אמר אליהו 'אלו בני העולם הבא'. הלך ר' ברוקא ושאל אותם מה הם עושים, והם ענו לו שהם מבדחים את הבריות – מבדחים עצובים, ועושים שלום בין אנשים:

 אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו: מאי עובדייכו? – אמרו ליה: אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו – טרחינן ועבדינן להו שלמא.

      שמחה נעימה, הטובה לכולם, משובחת וטובה, ובפרט כשהיא במינון הנכון, ובחודש אדר, שעניינו בשמחה.

 

      יש אנשים רבים הרואים סרט מצחיק או הולכים להצגה ומרגישים שמחים. האם זו שמחה? באמת, אין זו שמחה. זהו צחוק. מהו ההבדל בין שמחה אמיתית ובין צחוק? מרן הרב קוק (עין איה, ברכות סא) מבאר את מהותה של השמחה: שמחה אינה בריחה מרע, אינה בריחה מהמציאות הקשה. שמחה כזו, איננה שמחה אמיתית. שמחה צריכה לבוא מהכיוון החיובי, מתוך אהבת הטוב, מתוך השמחה בערך הטוב שבחיים. כאשר מדובר על בריחה מרע, הרי שברגע שהסרט נגמר, חוזרים בדיוק אל אותה מציאות מרה שבה היינו קודם. כאשר מדובר על שמחה אמיתית, על חיבור לטוב, הרי שהחיבור לטוב מעלה אותנו לנקודה גבוהה יותר, כך שהטוב מצליח להפחית את עוצמת הקושי והרע, וכך על ידי הטוב, יש לנו כוחות להתמודד טוב יותר גם עם מציאות מורכבת ואולי אף קשה.

      במוסר אביך (א', ח. עמ' כא-כב) מוסיף הרב קוק רובד נוסף: כאשר אדם קונה חפץ הוא שמח. אדם שמח בכך שמתרבה  רכושו. כך, נוצרת שמחה מרובה פי כמה, כאשר נוסף הרכוש הרוחני. שמחה פירושה: מפגש האדם עם עוצמה רוחנית גבוהה מזו שיש לו כעת. וניתן להוסיף: שהרצון להיפגש עם עוצמה רוחנית גבוהה, גם הוא מהווה שמחה אמיתית.

      הרב קוק מבאר זאת בפסוק "בשמחה ובטוב לבב", ומבאר הרב, שצריך להיות רצון מתמיד להיפגש עם עוצמה רוחנית הגבוהה מן האדם, להיפגש ולהתחבר, ודבר זה מעורר שמחה, ויחד עם זאת, צריכה להיות העוצמה בדרגה אחת מעל, ולא רצון לקפוץ על שלבים, ולהתחבר עם עוצמה שאיננה מתאימה לו כלל; העוצמה צריכה להיות כזו שיכולה להתיישב עם לבו של האדם 'ובטוב לבב'.

      בפורים, מגיעים לחוויה רוחנית גבוהה, למפגש עם העוצמות הנסתרות שבנו. צריכים לחפש בפורים את אותן עוצמות, ומתוך אותן עוצמות והחיפוש אחריהן, להתמלא בשמחה. שמחה, שבע"ה תקרין על השנה כולה.

 

      צריך לנצל את זמן הפתיחות המאפיין את חודש אדר, לא רק כדי להגביר את עוצמת הטוב ואת הקרבה לקב"ה, אלא גם כדי לומר תודה ולהעריך את אשר עושים אתנו. אמירת תודה, משמעותית אצל כולם, משמעותית בין חברים, משמעותית בין מורים לתלמידים ומשמעותית בין בני משפחה. הפתיחות אמורה ליצור קירוב, אמורה לאפשר לבנות קומות נוספות ולא להחריבן חלילה. שמחה אמיתית, מפתחת את נפשנו, ומקרבת אותנו לנפש חברינו.   

 
print