דלתות פתוחות לרוחה

רבקה מגיעה לאוהל שרה (בראשית כ"ד, ס"ז):

(סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:

רש"י כותב שיצחק ראה שלושה דברים אצל רבקה, כמו שרה אמו: נר דולק משבת לשבת, ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האוהל:

האהלה שרה אמו – ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו:

המדרש מביא גם דבר רביעי: דלתות האוהל פתוחות לרווחה (בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה פרשה ס, ט"ז):

ויביאה יצחק האהלה שרה אמו

כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן,

כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה,

וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה,

כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר,

 וכיון שבאת רבקה חזר, וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה, מיד ויביאה יצחק האהלה, אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה, ואח"כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם, בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואח"כ ויוסף אברהם ויקח אשה.

רש"י הזכיר כאמור רק שלושה דברים: ענן, ברכה בעיסה, נר דלוק משבת לשבת. מדוע לא הזכיר "דלתות פתוחות לרווחה" (עיין מהר"ל שהתקשה בכך)?

נראה, שכל הדברים הם תוצאה שאיננה מעשה של רבקה.

פתיחת דלתות לרווחה – זהו מעשה של רבקה.

יצחק הכיר את תכונותיה של רבקה:

הוא ידע שהיא בעלת חסד, כפי הסיפורים ששמע מאליעזר וכפי מה שכבר הבחין בעצמו בכך שהיא פותחת את דלתות האוהל

הוא ידע שרבקה יודעת לחבר בין קודש לחול, למרות שהיתה שרויה בעולם החול, ואף בביתם של לבן ובתואל, היא נשארה בקדושתה.

הוא ידע את מידת ההשגחה המיוחדת שרבקה מאמינה בה ושבעקבותיה רצתה ללכת עם אליעזר (אחרת, קשה להבין כיצד ילדה קטנה מוכנה כך לעזוב את בית אביה עבור חתן בלתי נודע. (

את התכונות הוא הכיר, אולם, כעת הוא ראה עד כמה התכונות הן פנימיות ואמתיות, כך שהשגחת ה' מתחברת אליהן:   

הוא ראה שאשת החסד, שלדתותיה פתוחות כפי חוץ, זוכה לשפע ברכה בתוך הבית – ברכה בעיסה.    

הוא ראה שרבקה המחברת קודש וחול, זוכה שנר שבת ממשיך עד השבת הבאה, ובכך קדושת השבת מחוברת לכל ימות החול.

הוא ראה שמידת האמונה של רבקה בהשגחה, הופכת את הבית להיות כמשכן, וענן קשור על האוהל.

רש"י לא הזכיר את התכונות אלא רק את הסימנים האלקיים, שבהם ראה את ההשגחה על רבקה הצדקת:

ברכת רוחנית – ענן קשור על  האוהל

ברכה כלכלית – ברכה מצויה בעיסה

ברכת קדושה בקודש ובחול – נר דלוק משבת לשבת

לאחר שיצחק ראה כל אלו – או אז "ויאהבה".

החוסר באמא, לא היה רק בגלל ששרה לא היתה בעולם. כאשר אדם נפטר, נחסרות תכונות חשובות בעולם. יצחק ראה את תכונותיה של רבקה, וראה בתוצאות הרוחניות של הבית, שהיא הצליחה להשלים את שחסר העולם בפטירתה של שרה – ומיד "ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו".

print