ויגל את האבן

התורה מתארת בפרטות את מפגשו של יעקב עם רחל בבאר ואת הנפת האבן שבבאר. ומדוע? מדוע התורה טורחת לספר לנו על כך? מהי החשיבות שבהנפת האבן[1]?

נדמה שסיפור יעקב ורחל על יד הבאר מזכיר את סיפור אליעזר ורבקה על יד הבאר: בשני המקרים ישנה באר, בשני המקרים נמצא הזיווג המתאים על יד הבאר ובשני המקרים מדובר על אותן משפחות – משפחת אברהם ומשפחת לבן.

אולם, ייתכן שנקודה אחרת היא זו שאמורה להסב את תשומת לבנו וננסה לגעת בה מעט.

לשם חידוד נקודה זו, ננסה להבין מה מתרחש בשני הסיפורים המקבילים שהשווינו ביניהם קודם לכן. בסיפור אליעזר ורבקה, אליעזר הוא האדם העשיר, הוא מגיע עם גמלים וכל טוב אדוניו בידו. רבקה, לעומת זאת, היא הנערה החלשה והקטנה, אך דווקא היא זו שטורחת ומתאמצת, שואבת שוב ושוב, בכדי לעשות חסד עם אליעזר ועם גמליו.

בסיפור יעקב ורחל, אנו מוצאים דמויות נוספות מלבדם – הרועים. הרועים היו אנשים חזקים, מקומיים שכנראה הכירו את הבאר טוב יותר מכל אחד אחר. לעומתם, יעקב הוא אלמוני חסר כל, הבורח מביתו, אולם דווקא הוא זה שעושה חסד עם הרועים ומניף את האבן מעל הבאר.

גם רבקה בסיפור הקודם וגם יעקב בנה בסיפור זה, הם החלשים, הקטנים, הבורחים וחסרי הכל. על אף שהמציאות קשה להם יותר מהאחר, דווקא הם אלו שעושים חסד.

כלומר, מסיפורים אלו נמצאנו למדים שלא הכסף, לא העושר, לא הגיל ולא הניסיון הם אלו שקובעים אם אדם יהיה איש חסד. הלב, הרצון, הנכונות והראיה הטובה, הם שיגרמו אם אדם יהיה איש חסד, אם ייתן ואם יעניק לאחרים. כסף ונכסים אמנם מאפשרים לעשות יותר חסדים, אולם, הרצון והלב הטוב, הם שיגרמו לאדם לעשות חסד ולפעול, בין אם יש לו כסף ובין אם אין לו. לכל אדם ישנם דברים רבים שבהם הוא יכול לעזור ולהעניק; נזכור את הכוחות שלנו, נשתדל להיות מלאי רצון ונכונות לעשות חסד, ולפתע נגלה שיש בנו כוחות אדירים לפעול, לעשות ולתת.

[1] עיין ברמב"ם שמסביר את הדברים בדרכו. כאן הבאנו כיוון אחד, אך ייתכן כיוון נוסף שהצענו אותו בעבר.

print