ספירת העומר – צפייה או הכנה?

הזמן שבין פסח לשבועות הוא זמן מיוחד, כמעט חג. כ"חולו של מועד" קורא לו הרמב"ן בפרשתנו (ויקרא, כ"ג, לו):

"וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם, כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום, שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה, שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש".

ספירת העומר מחברת את פסח לשבועות. מחברת בין היציאה הפיזית ממצרים, לבין קבלת התורה.

הרמב"ם (מורה נבוכים, ג' מ"ג) מוסיף שספירת העומר מראה על צפייה לקראת מתן תורה.

ר' יוסף בכור שור (ויקרא כ"ג, טז) מסביר באופן זה, ומוסיף משל. משל לעבד בבית הכלא, שהבטיח לו המלך שיוציאו מהכלא ואחר חמישים יום יתן לו את בִיתו. לא האמין העבד. לאחר שהוציאו, התחיל לספור חמישים יום, כי אמר: כיוון שקיים המלך הבטחתו הראשונה והוציאנו מן הכלא, בודאי יקיים הבטחתו השנייה וייתן לי את ביתו. כך בספירת העומר. עם ישראל לא האמין שיצא ממצרים. לאחר שיצאו אמרו: אם התקיים בנו שיצאנו, בודאי יתקיים בנו גם שנקבל את התורה, ולכן התחילו לספור.

בזוהר בפרשתנו (אמור, אות קס"ו) ניתן לראות גישה אחרת. הזוהר אומר, שמי שאינו סופר ספירת העומר אינו טהור ואינו כדאי שיהיה לו חלק בתורה. ומי שמגיע לשבועות כשהוא 'טהור' והחשבון לא נאבד ממנו, כשמגיע הלילה ההוא (ליל שבועות) צריך לעסוק בתורה ולהתחבר בה, ולשמור טהרתה העליונה הבאה עליו בלילה ההוא, ועל ידי כך יטהר.

החידוש בזוהר: ספירת העומר איננה רק צפייה, אלא הכנה. הכנה לקראת מתן תורה. הזוהר משתמש כאן בביטוי "טהור" המזכיר לנו את ספירת הזבה, שגם היא סופרת לטהרתה.

כאשר אדם עושה דבר משמעותי בחייו, הוא מתכונן. אדם מתכונן לקראת חתונה, אדם מתכונן לקראת מסיבה משפחתית מיוחדת וכדומה. ההכנה יש לה שתי מטרות: האחת, לדעת מה צריך לעשות באותו אירוע (הכנות טכניות לחתונה). השניה, להתכונן נפשית לאירוע. להביא את עצמנו ממצב רגיל, למצב מרומם ומיוחד.

הכנה זו מוצאים אנו במקומות רבים. כך התכונן עם ישראל למתן תורה, לקראת ההתגלות האלקית למרגלות הר סיני (שמות י"ט, י-יא):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:  וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.

כך התכונן הכהן הגדול טרם כניסתנו לעבודת יום הכיפורים "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא א', א) וכך אנו מתכוננים לקראת "יום החמישים", לקראת חג השבועות ומתן תורה.

נמצאנו למדים שימי ספירת העומר מחברים בין פסח לשבועות ומחברים בין היציאה הגשמית לעלייה הרוחנית. חיבור זה מראה גם על צפייה לקראת מתן תורה, אך יש בו גם הכנה שאמורה להביא אותנו שלמים יותר וטהורים יותר, לקראת קבלת התורה בחג השבועות בע"ה.

print