"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – מדוע רק עכשיו?

לאחר קריעת ים סוף, קודם שירת הים, נאמר: "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד, לא). שאל הר"ן(דרשות הר"ן, דרוש י"א), האם רק עכשיו האמינו בה'? מה התחדש באמונתם בקריעת ים סוף, לאחר שכבר ראו את עשר המכות ויצאו ממצרים?

קודם שנענה על כך נוסיף ונשאל שתי שאלות נוספות.

עם ישראל קיבל הבטחה – "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו, יא). אולם, עם ישראל לא קיבל את הרכוש בדרך מכובדת, אלא בדרך של גניבה ורמאות, "וישאלו איש מאת רעהו" – אף שידעו שאינם עתידים להשיב את הרכוש. מדוע לא התקיימה ההבטחה באופן ראוי יותר?

      עוד נשאל, מדוע כאשר משה בא אל פרעה ודורש את שחרור עם ישראל, הוא אומר "נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו" (שמות, ה', ג), ולא אומר באופן ישיר: "רשע שכמותך, שחרר את בני ישראל!". מדוע נאמרו הדברים בצורה של גניבת דעת ורמאות?

      על השאלה האחרונה ענה האברבנאל (שמות ג', אות טז) שהמטרה הייתה להראות את כובד הלב של פרעה,שאפילו בעבור דבר קטן כל כך לא הסכים לשלחם. בעל הכתב והקבלה (שמות ד', כג) ביאר שאמנם בתחילה אמר משה שילכו שלושה ימים, אבל אחר כך אמר "שלח עמי ויעבדוני". כלומר, לאחר שסירב לבקשה הקטנה של שלושה ימים, אמר לו משה שישלח אותם לצמיתות, ועל כן לא הייתה כאן רמאות.

      הר"ן (דרשות הר"ן, דרוש י"א) הוסיף ושאל: מדוע רק בשירת הים כתוב "ויאמינו בה'", מדוע לא קודם? הרי ראו את עשר המכות?

הסברו של הר"ן עונה על כל השאלות יחדיו (חלק מהדברים יסודם באבן עזרא הפירוש הקצר, שמות י"א, ד).

הר"ן מסביר כי שאלות אלו הטרידו גם את עם ישראל, ואף הם לא הבינו מדוע מתנהלים הדברים בדרך של אחיזת עיניים ורמאות. מדוע משה שליח ה', הכל יכול, לא עושה את הדברים בצורה ברורה וישירה. הרגע שבו הבין העם את כל התהליך, ובו נפתרו כל קושיותיו היה קריעת ים סוף.

עם ישראל הבין, שאם ה' היה אומר לפרעה שעם ישראל יוצא לצמיתות, הרי שפרעה לא היה רודף אחריהם. על כן נאמר לפרעה שעם ישראל יוצא לזמן מועט, וכאשר ראה שלאחר שלושה ימים העם לא חוזר הוא הרגיש שרימו אותו, ולכן רדף אחרי בני ישראל.

לכן נאמר לעם שהכלים נלקחים בהשאלה, כדי שכאשר יראו שעם ישראל איננו חוזר ירגישו גם הם שרימו אותם, ויצטרפו למרדף אחרי בני ישראל כדי לקבל בחזרה את כליהם.

המטרה היתה להביא את מצרים לרדוף אחרי עם ישראל, על מנת שניתן יהיה להטביעם בים סוף. על כן, רק לאחר קריעת ים סוף הבין העם את דרכי ההשגחה והרגיש בכל לבו את האמונה בה' – "ויראו העם את ה' ויאמינו בה'". הר"ן מסביר כי למרות שעם ישראל ראה כל כך הרבה נסים, עדיין לא הבין את דרכי השגחת ה'. קריעת ים סוף הביאה את העם לאמונה בתהליכים הנסתרים המניעים את הגאולה, וביד ה' הנסתרת המשגיחה ומובילה את העם.

דברים אלו צריכים ללמד אותנו לקח חשוב ביחס לגאולה העתידה. שלבי הגאולה כוללים דברים שלא יהיו מובנים לנו ולא נדע מדוע הם מתרחשים. אעפ"כ, עלינו להאמין בהשגחת ה' ולדעת כי הדברים מכוונים מאת ה', ושיש להם מטרה ותכלית.

ישנם כיום דברים שאינם מובנים לנו. גם בתהליך הגאולה, בפגזים הנופלים על יישובי הדרום בארץ, בחורבן גוש קטיף, בבעיות תרבות וחינוך בעם היהודי ועוד ועוד. אולם, יודעים אנו שאנו בתהליך של גאולה. אנו צריכים לעשות את המוטל עלינו, להתפלל את ה' שיכוון אותנו בדרך הנכונה, ולא להיות מיואשים גם כאשר רואים תהליכים בלתי מובנים. הקב"ה אוהב אותנו, שמח בנו ויודע להוביל אותנו בדרך הטובה ביותר והמתאימה לנו ביותר.

print