מדוע לא כבשנו את ירושלים כבר בשנת תש"ח בהקמת המדינה? מדוע נאלצנו לחכות תשע עשרה שנה? ברור שיש גם טעם מציאותי, אולם, מאמינים אנו שלכל טעם מציאותי ישנו גם טעם הלכתי.

שאלה זו שאלה הרב נריה יומיים לאחר שחרור העיר העתיקה (מובא במועדי הראי"ה, עמוד תפ):

בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה, מסתמנת גם שאלה- תמיהה: מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו אז, בתש"ח, ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה? באורח פלא, כלל לא בדרך הטבע, היא נשמטה מידינו אז, ושוב באורח פלא, מעבר להגיון, היא נתנה לנו, היא הוגשה לנו עכשיו?

הרב נריה עונה על כך בצורה נפלאה: הסוד של ירושלים הוא אחדות. ירושלים – עיר שחוברה לה יחדיו, עיר שעושה כל ישראל חברים. זו הסיבה לכיבוש ירושלים דווקא בששת הימים:

התשובה לכך רמוזה בסוד שיח של חכמי קדם. על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי: כעיר שחוברה לה יחדיו- עיר שמחברת ישראל זה לזה (ירושלמי ב"ק פ"ז ה"ז), ובצורה אחרת נשנה הדבר בתלמוד הבבלי: 'לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך- לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסים בשער אחד' (זבחים,קי"ד,ב).

אכן, לפני תשע עשרה שנה, פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואלו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו. אילו הצלחנו אז היו 'שניים אוחזין' בירושלים, וכל אחד היה אומר 'כולה שלי'. ירושלים היתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון. סלעי ירושלים היו הופכים לסלעי מחלוקת… "ואילו ירושלים לא נתחלקה לשבטים", היא ניתנה לעם ישראל כולו… ירושלים באה להרבות שלום בעולם.

ולכן, רק עתה, כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד- שער האריות, 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', רק עתה כשכולנו מאוחדים, כשבראשנו עומדת ממשלת ליכוד לאומי, כשצבאנו הלוחם הוא צבא אחיד- צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול- המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!

במלחמת השחרור היינו מפולגים: אצל, לח"י, הגנה. כל אחד בשער אחר. במלחמת ששת הימים היינו מאוחדים: כולם פרצו יחד דרך שער האריות: צבא אחד, ממשלת אחדות.

חז"ל לימדונו שבניין ירושלים תלוי באחדות. עוד לפני בזמן התלמוד, אמרו לנו חכמינו, שירושלים חרבה בגלל שנאת חינם. מרן הרב קוק (אורות הקודש ג', שכד) לימד אותנו, שכשם שנחרבה ירושלים על שנאת חינם, כך תשוב ותיבנה בגלל אהבת חינם:

ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם" (אורות הקודש ג שכד).

אחדות של קהילות בארץ ובעולם חשובה תמיד. אחדות של קהילות בארץ ובעולם סביב ירושלים חשובה שבעתיים. זהו יסוד עם ישראל, זהו יסודה של ירושלים.

אחדות מקבלת משמעות מיוחדת כאשר מאוחדים למרות שבדברים מסוימים חושבים אחרת. ברובד הגבוה יותר, אחדות מתחזקת כאשר שמחים שבתוך הקבוצה ישנם אנשים החושבים אחרת, וכפי שלימדנו מרן הרב קוק (אגרות א' עמ' פד):

אנו רואים בעינינו שהעולם כולו, בייחוד עולם החיים, הוא משתכלל, לא על ידי חיבורי כוחות מצומצמים שכל אחד ואחד פועל על גבולו, כי אם על ידי התחברות של כוחות שכל אחד שואף להתרחב יותר מגבולו, וחבירו גם כן שואף כן. וכשהם פוגשים זה בזה, דוחק כל אחד את חברו ועוצרו, ועל ידי התגוששויות כאלה, מתהווה חזיון החיים.

 

כדי לקבל את ירושלים השלמה, את הר הבית ובית המקדש, ננסה להתחזק:

ננסה להתאמץ ולשאוף לאחדות,

לשאוף לראות את המחבר ולא רק את המפריד,

לשאוף לאהבה ולחיבור גם כשישנן דעות שונות,

לרצות את ירושלים, כדברי חז"ל ש"ירושלים בעי דרישה",

לחלום על ירושלים, לבוא ולבקר בה ולהתאמץ בבנינה,

לקבל על עצמנו את ירושלים, את המקדש, את הקב"ה כמלך עלינו,

לשאוף לקבל על עצמנו עול מלכות שמים, מחויבות הלכתית ומחויבות לכלל ישראל,

ובע"ה נזכה לבניין המקדש ולהשלמת הגאולה במהרה בימינו אמן.

*התמונה צולמה ע"י לאורה בן דוד
print